תעשיית התרמיות ברשת: מגפת הבודדות, הונאות הרומנטיקה והמיליארדים של מטא
העיתונאית החוקרת מריאנה ואן זלר מתארחת אצל ג'ו רוגן ומחשפת את מנגנוני הציד של נוכלי הרשת: מרשתות 'שחיטת חזירים' במזרח אסיה ועד ענקיות הטכנולוגיה שמרוויחות הון מעצימת עיניים.
עיקרי הדברים
- תרמיות הרומנטיקה והשקעות הקריפטו ('שחיטת חזירים') מנצלות את מגפת הבודדות ומכניסות מיליארדי דולרים לארגוני פשיעה.
- חשיפת 'רויוטרס' הראתה כי מטא פיתחה מודל תמחור ייחודי שהטיל 'קנסות' על מודעות הונאה במקום להסירן, והרוויחה מכך מיליארדי דולרים.
- מתחמי תרמיות במזרח אסיה מחזיקים מאות אלפי קורבנות סחר בבני אדם בתנאי עבדות וכפייה לביצוע הונאות אינטרנט.
- תופעת הסחיטה المינית (Sextortion) ברשתות חברתיות מובילה להתאבדויות בקרב בני נוער, בעוד הרשתות מאפשרות לפרופילים מזויפים לפעול באין מפריע.
- הטיפול במגפת הסמים וההונאות דורש מעבר מרדיפה ענישתית לטיפול בשורשי הבעיה - בודדות, ביקוש חברתי ושיקום רפואי.
מגפת הבודדות והונאות הרומנטיקה ברשת
העיתונאית החוקרת מריאנה ואן זלר התארחה בפודקאסט של ג'ו רוגן לשיחה נוקבת על תעשיית ההונאות הגלובלית, והציגה את הדרך שבה נוכלי רשת מנצלים את מגפת הבודדות ההולכת ומתפשטת בעולם المודרני. בדבריה תיארה ואן זלר כיצד הונאות הרומנטיקה והבינה המלאכותית אינן פוגעות רק באנשים תמימים או קשישים, אלא בכל שכבות האוכלוסייה. הנוכלים משקיעים שבועות וחודשים בבניית קשר רגשי עמוק עם קורבנותיהם, תוך שהם משתמשים בדיפ-פייק ובטכנולוגיות מתקדמות כדי להתחזות לידוענים או לדמויות סמכותיות.▶ 0:37
הנוכלים הללו מנצלים רגשות שכולנו חולקים - אהבה, אמון ולפעמים גם חמדנות.מריאנה ואן זלר, עיתונאית חוקרת▶ 2:30
ואן זלר הציגה כדוגמה את סיפורה של לזלי, אישה שהשתכנעה במשך חודשים ארוכים שהיא מנהלת שיחות אישיות עם הזמר ג'ון בון ג'ובי. הנוכל שלח לה סרטוני בינה מלאכותית מותאמים אישית שבהם דמותו של הזמר פנתה אליה בשמה. ההונאה התקדמה באיטיות ובזהירות, עד שהנוכל הציע לה כרטיסים מוזלים למפגש מעריצים תמורת תשלום סמלי. התהליך הפסיכולוגי הפעיל מנגנונים הדומים להתרגלות להימורים ולשחרור דופמין, מה שהקשה על הקורבן להתנתק מהקשר גם כאשר התעוררו חשדות ראשוניים.▶ 3:45
'שחיטת חזירים' ועבדות מודרנית במזרח אסיה
מעבר להונאות הפרטניות, ואן זלר ורוגן דנו במנגנונים התעשייתיים שעומדים מאחורי פשעי הרשת. ואן זלר סיפרה על תופעה נרחבת של מתחמי הונאה במזרח אסיה, בעיקר במיאנמר ובקמבודיה, המופעלים על ידי ארגוני פשע מאורגן מסין. מתחמים אלו, הידועים גם בכינוי 'ערי תרמית', נראים כלפי חוץ כאזורי מסחר נוצצים עם בתי קזינו וגורדי שחקים, אך בפועל מוחזקים בהם מאות אלפי בני אדם שנחטפו או פותתו בהבטחות שווא לעבודה בהייטק. הקורבנות מוחזקים בתנאי עבדות, עוברים מסכת עינויים קשה ונכפים להפעיל פרופילים מזויפים ברשתות החברתיות.▶ 14:30
אמריקאים הפסידו כ-148 מיליארד דולר בהונאות רשת בשנה אחת - זה 400 מיליון דולר ביום.מריאנה ואן זלר, על היקף ההונאות▶ 25:48
ואן זלר תיארה מקרה מחריד של אזרח סיני שנחטף לקמבודיה והפך ל'עבד דם', לאחר ששוב ושוב נשאב ממנו דם על ידי שוביו כאשר סירב לשתף פעולה עם מנגנון ההונאה. בנוסף, השיטה המרכזית שבה פועלים מתחמים אלו מכונה 'שחיטת חזירים' (Pig Butchering) - מונח שמקורו בסין ומתאר תהליך מתוכנן שבו 'מפטמים' את הקורבן באמון, חיבה והפגנת תשואות מדומות בפלטפורמות מסחר מזויפות, עד לשלב ה'שחיטה' שבו מרוקנים את כל חסכונותיו.▶ 22:30
ענקית הטכנולוגיה שמרוויחה ממודעות הונאה
הדיון בין רוגן לוואן זלר הגיע לנקודת שיא כאשר השניים בחנו את תפקידן של ענקיות הטכנולוגיה, ובראשן חברת מטא. ואן זלר הציגה חקירה עיתונאית של סוכנות 'רויטרס' שהתבססה על מסמכים פנימיים של מטא. המסמכים חשפו כי מטא צפתה כי כ-10% מהכנסות הפרסום שלה בשנת 2024 - בסכום המוערך ב-16 מיליארד דולר - יגיעו ממודעות המקדמות הונאות, מוצרים מזויפים או סחורות אסורות.▶ 30:10
הם מודעים לקיומם של הנוכלים, ומרוויחים מזה הון עתק במקום לעצור אותם.ג'ו רוגן, על חברות הטכנולוגיה▶ 36:28
על פי הדיווחים, במקום להסיר מיידית מודעות שהמערכות האוטומטיות זיהו בסבירות גבוהה כתרמית, מטא הפעילה מנגנון תמחור פנימי שנקרא 'הצעות מחיר ענציות' (Penalty Bids). מנגנון זה דרש ממפרסמים חשודים לשלם מחירים גבוהים בהרבה כדי לזכות במכרזי הפרסום. בצורה זו, החברה גזרה רווחים כפולים ממודעות שהציגו סיכון גבוה להונאה, תוך שהיא מותירה את המשתמשים חשופים למיליארדי מודעות זדוניות מדי יום.▶ 33:30
מנגנוני הסחיטה המינית והיעדר הרגולציה
נדבך כואב נוסף במרחב הדיגיטלי הוא תופעת הסחיטה המינית (Sextortion), הפוגעת בעיקר בבני נוער. ואן זלר שיתפה בסיפורו הטרגי של גאווין גאפי, בנו של חבר קונגרס מדרום קרוליינה, שהתאבד לאחר שנפל קורבן לסחיטה מינית בפייסבוק. למרות שהפרופיל המזויף ששימש לסחיטה הוסר בעקבות המקרה, הותר לאותה כתובת דוא"ל ליצור פרופילים חדשים ולהמשיך לפעול. ואן זלר ציינה כי היעדר הרגולציה והאחריות המשפטית של הפלטפורמות הדיגיטליות מאפשרים למערכות אלו להמשיך לגלגל מיליארדים על חשבון בטיחות הציבור.▶ 44:38
רוגן ווואן זלר ציינו כי הצעת חוק חדשה בקונגרס האמריקאי, 'חוק הפלטפורמות הבטוחות' (SAFE Platforms Act), מנסה לחייב את הרשתות החברתיות לבצע אימות זהות למפרסמים ולהטיל עליהן אחריות אזרחית במקרה של פגיעה במשתמשים. עם זאת, ואן זלר הביעה ספקנות לגבי נכונותן של החברות להחיל רגולציה עצמית אפקטיבית, כל עוד המודל الכלכלי שלהן נשען על הכנסות מפרסום ללא פיקוח.▶ 48:00
סחר בסמים, קרטלים ושורשי המשבר הסוציאלי
בהמשך השיחה עברו השניים לדון בנושא נוסף שבו ואן זלר מתמחה: סחר בסמים וקרטלי הפשע במקסיקו ובאמריקה הלטינית. ואן זלר סיפרה על הסדרה התיעודית של בעלה בנטפליקס, 'נפילתו של אל מאיו', העוסקת באיסמאל 'אל מאיו' זמבדה, מנהיג קרטל סינלואה שפעל במשך עשרות שנים כדמות צללים בלתי נתפסת. אל מאיו נלכד לאחרונה לאחר שנחטף והוסגר לידי הרשויות בארה"ב על ידי חואקין גוזמן לופז, בנו של שותפו לשעבר 'אל צ'אפו'.▶ 1:30:40
השיחה נגעה גם בתופעת 'נהר הברזל' (Iron River) - הזרימה הבלתי פוסקת של כלי נשק מארצות הברית לקרטלים במקסיקו, המזינה את אלימות החרבות וההתנקשויות בפוליטיקאים ובעיתונאים. ואן זלר תיארה כיצד נשק שנחרם על ידי משטרת לוס אנג'לס או נמכר על ידי חיילים אמריקאים מוברח בתאי מטען של מכוניות מעבר לגבול, ללא כל פיקוח ממשלתי.▶ 1:43:15
כל עוד קיים ביקוש לסמים, תמיד יהיה היצע. חייבים לטפל בביקוש ובשיקום.מריאנה ואן זלר, על המאבק בסמים▶ 1:56:05
לסיכום, השניים השוו בין המודלים השונים להתמודדות עם משבר האופואידים והפנטניל. ואן זלר הצביעה על המודל הפורטוגלי, שבו דה-קרימינליזציה של סמים לוותה בהקמת תשתית רחבה של מרכזי שיקום וטיפול שנתיים לפני השינוי החוקתי. לעומת זאת, ניסיונות כמו זה שנעשה באורגון נכשלו משום שלא סיפקו מענה טיפולי מחייב. רוגן ווואן זלר הסכימו כי פתרון אמיתי למצוקות المודרניות - מאיים של בודדות ועד התמכרויות קשות - דורש שיקום קהילתי עמוק והשקעה בבני אדם, ולא רק פתרונות ענישתיים או טכנולוגיים.▶ 1:53:40
הדברים המובאים הם של המרואיינים ולא נבדקו. הכתבה נערכה אוטומטית מתוך תמלול של השיחה.
