מתן חכימי: הציבור לא קיבל תמונה מלאה על חיסוני הקורונה, והפתרון הוא ריבונות אישית

השאלה שמתן חכימי מבקש להחזיר לשיחה

הפרק נפתח בשאלה ישירה של דניאל דושי למתן חכימי, חוקר עצמאי ומגיש הפודקאסט תחושת בטן, על מה שהציבור הישראלי פחות מבין בהשלכות הבריאותיות של חיסוני הקורונה. חכימי אמר כי פרופ׳ רצף לוי, ששידר אצל דושי שבוע קודם, הוא לדבריו אחת הדמויות הרלוונטיות לנושא, בין היתר בשל חברותו בוועדה מייעצת בנושא חיסונים ל-CDC. לדבריו, הדרך הנכונה לבחון את הסוגיה אינה להיצמד לכותרת אחת אלא להבין את ההוכחות דרך העיניים שלו ושל אנשים בשטח.

חכימי תיאר תמונה שנצפתה בעיניו מאז תקופת הקורונה: לדבריו הוא רואה יותר מקרים של מחלות כרוניות, מקרי מיקרוקרדיטיס ואנדוקרדיטיס, מקרי סרטן מהירים שכינה סרטן טורבו, והפרעות מחזור והפלות בקרב נשים. הוא הזכיר גם מקרים במשפחתו ובסביבתו, בהם דודתו שלטענתו מתה לאחר חיסון ואביו שחלה בסרטן. עם זאת, הודה כי מחלות היו קיימות גם לפני כן, וביקש לבחון לא רק אנקדוטות אלא גם את השאלה מה היה בחיסון עצמו.▶ 1:20

מערכת, תקשורת ואינטרסים

לדבריו, חיסוני הקורונה לא פעלו כמו חיסון מומת קלאסי, שבו מכניסים לגוף נגיף מוחלש או מומת כדי לעורר תגובה חיסונית עדינה. במקרה הזה, כך תיאר, הגוף קיבל הוראה לייצר חלבון ספייק, וזו יצרה תגובה חיסונית גם בלי חשיפה לנגיף. חכימי טען כי אצל חלק מהאנשים ההוראה הזו נמשכה זמן רב מהמתוכנן, ולכן נוצר מצב כרוני של דלקת שעלול, לטענתו, להקל על פגיעה בלב ולעורר שלל בעיות אחרות.▶ 3:15

עם זאת, חכימי חזר ואמר כי אין בכוונתו להציג את עצמו כמומחה רפואי. לדבריו, מי שרוצה להקשיב לרופאים ולמומחים מוזמן לעשות זאת, אך הוא מבקש להזכיר כי גם רופאים חולים, גם הם לוקחים תרופות, וגם מחקרים נוצרים בתוך גבולות ואינטרסים. הוא סיפר כי חלה בעבר, עשה מהלך טיפולי משלו והצליח לרפא את עצמו, ומכאן הבקשה שלו שאנשים יבחנו את מי שהם בוחרים להקשיב לו.▶ 3:55

חכימי הסביר כי העיסוק שלו בחיסונים נולד מתוך עיסוק רחב יותר בלעורר אנשים. לדבריו, קיים פער גדול בין אמונות שאנשים חיים איתן לבין אג׳נדות ורעיונות שמונגשים להם דרך בעלי אינטרסים, תקשורת ותאגידים. הוא הביא כדוגמה את מספר ההרוגים מטעויות רפואיות או טיפול תרופתי בישראל, שלדבריו עומד על כ-10,000 אנשים בשנה, ואת מיליון הישראלים שנוטלים נוגדי דיכאון. לדבריו, נתונים כאלה אמורים לגרום לציבור לשאול שאלות.▶ 5:15

על נוגדי דיכאון הוסיף חכימי כי קיימות מטא-אנליזות שמראות לדבריו פער קטן בין פלצבו לתרופה במקרי דיכאון לא קשה. הוא טען כי לעיתים קרובות מנגישים לציבור פתרון שנבנה סביב מקרה קיצון: אדם אחד שנפגע קשה מהשמש יוביל להמלצה שכולם יימנעו ממנה, ואדם אחד שחלה בקורונה יוביל למסקנה שכולם חייבים להתחסן. לדבריו, בני אדם שונים זה מזה, והמערכת נוטה לשמור על סטטוס קיים גם כשהמנגנון אינו עובד.▶ 6:27

בתשובה לשאלה מדוע הציבור לא שומע על הדברים, תקף חכימי את התקשורת באופן ישיר. לדבריו, התקשורת אינה פועלת כדי לשרת את הציבור אלא כדי לשרת תאגידים, והיא אינה מעודדת אנשים לביטחון בבריאות שלהם. הוא תיאר עיתונאי בחליפה כסוכן מכירות, וטען כי בעלי אינטרסים ולוביסטים מחזיקים ערוצים בישראל. המטרה, לדבריו, היא לשמור על אמון הציבור במערכת גם כאשר יש ביקורת על טעויות.▶ 8:53

התקשורת לא פה כדי לשרת אף אחד מאיתנו. התקשורת פה כדי לשרת תאגידים.מתן חכימי, על תקשורת ואינטרסים▶ 8:53

חכימי הוסיף כי התקשורת מתוחכמת: היא אמנם מציגה לעיתים את הא�truth, אך עושה זאת בדרך שמחלישה אותה. הוא סיפר על ריאיון בטלוויזיה שבו התארח אדם מהמפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה, וטען כי המסר מתחת לשולחן היה שאין טעם להצביע לו. לדבריו, כך גם בקורונה: פרופסור שהציג עמדה חלופית הובא לאולפן, אך לגלגו עליו כדי שהציבור ימשיך להאמין בקו המרכזי.▶ 9:59

מהחיסון לאחריות אישית

לדבריו, פורמטים חדשים של פודקאסטים וראיונות ארוכים יכולים להציג אלטרנטיבה לתקשורת המסורתית. הוא הזכיר את ההשפעה של ג׳ו רוגן בארצות הברית ואת הטענה שקמלה האריס לא התראיינה אצלו, ואמר כי אצלו מספר הצופים בפודקאסט גדל מדי חודש. דושי, שהציג את עצמו כמחוסן שלוש פעמים, שאל על ההשלכות של החיסון. חכימי השיב כי אינו טוען שכל מי שהתחסן נפגע, וכי יש מקום גם לפלצבו, לאישיות ולמצב הבריאותי.▶ 11:51

הוא הוסיף כי התופעות שעליהן הוא מדבר קשורות לדבריו לחלבון הספייק, וכי הוא שומע על יותר הפלות, נשים צעירות שמתקשות להיכנס להיריון והפרעות במחזור. עם זאת, הודה כי מדובר בדיווחים ותצפיות, ולא בהכרח בהוכחה סיבתית. הוא הזכיר רופאים בעולם שמספרים על מה שהם רואים בקליניקה, ואמר כי השאלה היא אם אפשר לסמוך רק על מי שמייצר את המחקרים ואת התרופות, או גם על העיניים של האדם עצמו.▶ 13:46

מכאן עבר חכימי לשאלת הריבונות האישית. לדבריו, אדם צריך לשאוף לא להיות תלוי ברופא או בתרופה, וזה מתחיל בהזנה טובה, שינה, פעילות גופנית, שמחה וחיים בהתאם לטבע. הוא טען כי בעולם המודרני יש מים נקיים, חימום, קירור, סבון ורפואת חירום, ולכן אין הצדקה להיצמד להרגלים שמזיקים לגוף. לדבריו, הסביבה דוחפת תרופות, מזון מעובד, נוגדי דיכאון, פסט פוד, הימנעות מהשמש ומסכים כחולים בלילה.▶ 15:02

הוא סיפר על אביו, שהתחסן מספר פעמים ופיתח סרטן בראות, אך הודה כי אביו לא נהג לשמור על בריאותו ולא היה מעשן. לדבריו, גם במקרים של התקפי לב אצל צעירים וספורטאים לא תמיד מראים לציבור את התמונה המלאה. כאשר אביו חלה, הרופאים הציעו כימותרפיה, ולמרות שחכימי הציע לו לבחון דרכים נוספות, האב סירב. לדבריו, הכימותרפיה גרמה לנזקים קשים, כולל דלקת ושבר כלי, אך האב עדיין האמין שהמערכת תרפא אותו.▶ 16:17

אבא שלי אומר בפירוש שהם הרסו אותי, אבל הוא עדיין אומר אני מחכה שהם ירפו אותי.מתן חכימי, על אביו והמערכת▶ 19:36

חכימי תיאר זאת כמורכבות אנושית ולא רק כוויכוח רפואי. לדבריו, קשה לאדם לקחת אחריות על מחלתו, מפני שזה מחייב אותו לשאול אם התזונה, הבחירות או אורח החיים שלו תרמו למצב. הוא הוסיף כי אביו אמר שהטיפולים הרסו אותו, ובכל זאת המתין שהם ירפאו אותו. מכאן עבר לדבר על אחריות אישית בכל תחומי החיים, ועל כך שלקיחת אחריות מלאה קשה מאוד, גם לו עצמו.▶ 20:11

דלקת, צום והשמש

הוא הזכיר את אלברט אליס ואת עקרונות ה-CBT, שלפיהם אדם נותן כוח לגורמים חיצוניים ומאבד שליטה על חייו. לדבריו, המטרה היא להחזיר את הכוח דרך אמונות ומחשבות, אך רק ברשות האדם. בהמשך הזכיר שיחה עם פרופסור תומס סייפריד, שלטענתו אמר כי דיאטה קטוגנית דלת פחמימות וסוכרים יעילה מאוד לסרטן. חכימי הדגיש כי אינו רופא, אך לדבריו יש מקום לבחון תזונה, צום, שינה והימנעות מקרינה ומסכים כחלק מתמיכה בגוף.▶ 21:22

כשנשאל איך אדם יכול לדעת אם נגרם לו נזק, השיב חכימי כי קודם כל דרך הגוף: מחלה כרונית פתאומית, מחלה אוטואימונית, חוסר אנרגיה, הפרעות מחזור, בדיקות דם חריגות או שינויים רגשיים ונפשיים. לדבריו, אין הכרח לייחס כל תסמין לקורונה, אך כל איתות מהגוף אמור לעורר מחשבה ולעודד שינוי. הוא המליץ לבחון צומות, שיפור אורח חיים, צמחי מרפא ותוספים, תוך הדגשה כי מדובר בניסיון לתמוך בריפוי ולא בהבטחה.▶ 23:15

בהקשר לדלקת הסביר חכימי כי דלקת היא תהליך טבעי שנועד לרפא. הבעיה, לדבריו, היא כאשר הדלקת נעשית כרונית ואינה עוברת. הוא סיפר כי סבל מקוליטיס כיבית ודלקת כרונית במעי, ושינה את אורח החיים והתזונה עד שהדלקת נעלמה. לדבריו, כשם שפצע ביד מחלים כאשר מפסיקים לפגוע בו, כך גם בגוף יש צורך לזהות מה מזין את הדלקת: מזון, סטרס, תרופה או גורם אחר.▶ 24:32

הוא המליץ לאכול תזונה טבעית ככל האפשר, אותה הגדיר כמזונות של רכיב אחד: פירות, ירקות, אגוזים, קטניות, בשר, עוף, דגים, ביצים ושמן זית. לדבריו, כאשר התזונה מבוססת על מזונות כאלה, הגוף יכול לבצע תיקון וריפוי טוב יותר. הוא הוסיף כי צום מאפשר לגוף להפנות אנרגיה לניקוי ולריפוי, מפני שהוא אינו עסוק בעיכול. לדבריו, לאחר כ-24 שעות נכנס הגוף לתהליך אוטופגיה, שבו הוא מפרק תאים מתים ופגומים מהר יותר.▶ 26:20

חכימי הבהיר כי צום אינו מתאים לכולם. לדבריו, אדם בתת משקל או בתת תזונה לא צריך לצום, ונשים בתקופות מסוימות בחודש צריכות להיזהר מהוספת סטרס. עם זאת, אמר כי צום של 16 שעות, 24 שעות או אפילו שלושה ימים עם מים אינו דבר מטורף עבור האדם הממוצע, וכי יש לבחון אותו בהדרגה. הוא הזכיר את החשש לירידה בשריר, והסביר כי צום קצר עשוי דווקא לעודד הורמון גדילה, בעוד צום ארוך מאוד עלול לפגוע בשריר.▶ 28:12

בנושא השמש סיפר חכימי כי העלה פוסט שבו כתב שהאדם הוא החיה היחידה בטבע שמפחדת מהשמש. לדבריו, התגובות היו חריפות, כולל טענות על חתול עם מלנומה, אך הוא השיב כי החתול כלל אינו נחשף לשמש. הוא טען כי מחלות בקרב חיות נראות בעיקר בחיות מבויתות או בשבי, ולאו דווקא בטבע. לדבריו, חוסר בוויטמין D הוא אחד הגורמים העיקריים למלנומה, וכי אין להפוך את השמש לאויב.▶ 30:01

הוא סיפר כי אנשים תוקפים אותו ברשת גם כשהם לא קראו מחקר או הקשיבו לפרק. לדבריו, חלק מהביקורת נובעת מגאווה, אגו ושבירת מערכת אמונות. כאשר אומרים לרופא או לוטרינר שהפעולות שלו עלולות להזיק, הוא יכול לבחון את הדברים או לתקוף את מי שאמר אותם. חכימי טען כי אחת הסיבות המרכזיות לתמותה בבתי חולים ובטיפולים היא דווקא רפואה מערבית, וכי לכל תרופה ולכל חיסון יש רשימת תופעות לוואי.▶ 33:17

בין רפואה מערבית לבחירה אישית

בנוגע לחיסונים בכלל אמר חכימי כי הוא אישית לא ייקח יותר חיסונים, וכך גם ילדיו לא יקבלו. הוא טען כי בגרפים היסטוריים אפשר לראות שרוב המחלות הזיהומיות ירדו עוד לפני המצאת החיסונים, וכי השיפור בתוחלת החיים קשור יותר למים נקיים, חימום, קירור, סניטציה ותנאי חיים. הוא הוסיף כי חלה בקורונה שלוש פעמים, סבל, ולא התחסן, ולטענתו מערכת החיסון היא דבר אמיתי. עם זאת, הודה כי הוא אינו מתערב בבחירות של אחרים.▶ 36:27

אני בחיים לא אקח יותר שום חיסון. אף ילד שלי לא יקבל.מתן חכימי, על חיסונים בכלל▶ 36:27

לדבריו, במקרה של טטנוס החיסון אינו רלוונטי לאחר מעשה, מפני שלוקח לו שישה עד שמונה שבועות לקבל תוקף. הוא סיפר כי נפל ברחוב בתל אביב, אך לדבריו הסיכוי לטטנוס נמוך מאוד. עם זאת, טען כי בית חולים עלול להפעיל לחץ לקבל חיסון, ואם הורים מסרבים לחסן ילד הם עלולים להיתקל במשרד הרווחה. חכימי אמר כי הוא עצמו לא ילך לבית חולים אלא אם מדובר בתאונה קשה, ומעדיף להשתמש בכלים כמו מי כסף וחומרים אנטיבקטריאליים.▶ 39:35

הוא ביקש שלא לשפוט אנשים שבוחרים בדרך טיפול אחרת. לדבריו, אם אדם חולה בסרטן ורוצה לטפל בעצמו בחומץ תפוחים, זו זכותו, גם אם התוצאה תהיה מוות. הוא הוסיף כי רבים מתים מכימותרפיה, וכי יש אנשים שמעדיפים טיפולים אלטרנטיביים. עם זאת, אמר כי אינו נגד הרפואה המערבית באופן גורף, אלא מבקש לבחון למי הולכים ואיזה טיפול מוצע. הוא הזכיר רופא שמטפל באוזון וטיפולים שקיימים אך אינם נגישים לציבור.▶ 41:28

בהמשך הרחיב חכימי על השמש ועל הטענה שהוא לכאורה ממליץ להישרף. לדבריו, הוא אומר שוב ושוב שאין להישרף, אלא להיחשף לשמש בשעות מתאימות ובהדרגה. הוא טען כי שמש היא אנרגיה הכרחית לחיים, לצמחים, לבעלי חיים ולמצב הרוח, וכי להפוך אותה לגורם מסרטן בלעדי היא טעות. לדבריו, חוסר ויטמין D ותזונה לקויה, אלכוהול ועישון מגבירים את הסיכון לנזק, ולא השמש לבדה.▶ 45:36

הוא המליץ להתחיל בחשיפה קצרה של דקה ביום, להעלות בהדרגה עד כ-20 דקות, ולעולם לא להגיע לכוויה. לדבריו, אדם שאינו נחשף לשמש במשך השבוע וחושף את עצמו פעם אחת בבת אחת נמצא בסיכון גבוה יותר. הוא גם מתח ביקורת על קרם ההגנה, שלדבריו מכיל לעיתים חומרים רעילים ומסרטנים, ועל שימוש בו כתחליף להתנהגות נכונה. לדבריו, אין להיות בשיא החום בים בלי כובע, אלא ללמוד להשתמש בשמש בתבונה.▶ 47:21

חכימי טען כי גם הביקורת על שמני זרעים היא חלק מהעימות עם מערכת האמונות. לדבריו, שמן קנולה מיוצר בתעשייה, אינו קיים בטבע ונוצר בהנדסה גנטית, ולכן אינו בריא כפי שמציגים אותו. הוא הוסיף כי סטודנטים לתזונה לומדים שהשמן בריא ללב, ומי שמערער על כך מאיים על מה שלימדו אותם. לדבריו, תעשיית המזון משפיעה על האקדמיה, בדומה להשפעת חברות התרופות על לימודי הרפואה, ולכן מומלץ להטיל ספק בהמלצות על קורנפלקס, מוצרי חלב מעובדים ושמני זרעים.▶ 49:15

הוא הוסיף כי בישראל חשיבה עצמאית פחות קיימת, וכי קשה יותר לעמוד על ערכים בניגוד לקונצנזוס. לדבריו, כשאדם מביא אמת לא מתפשרת, הוא מוכן להיות מי שהוא ולא מחפש חיבה של אחרים. אנשים שכועסים עליו, טען, הם לעיתים אלה שאינם שלמים עם הבחירות שלהם, ולכן מראה מול הפנים מפריעה להם. הוא הדגיש כי אינו בא להילחם באף אחד, אלא להזכיר לעצמו באיזה עולם הוא חי ולשמור על ריבונות אישית.▶ 52:13

כשאנשים לא שלמים עם הבחירות שלהם הם נורא כועסים על מי ששם להם מראה מול הפנים.מתן חכימי, על ביקורת ומראה▶ 53:26

השמנה, קלוריות ומזון אמיתי

בנושא ההשמנה אמר חכימי כי השמנה אינה מחלה אלא תגובה של הגוף לבחירות לא נכונות. הבחירות האלה, לדבריו, יכולות להיות מזון, תרופות, הזנה תודעתית או התמודדות לא נכונה עם רגשות. הוא הודה כי מבנה גוף וגנטיקה משפיעים, אך טען כי אין זה אומר שאדם לא יכול לשנות הרגלים בתוך חודשים. לדבריו, העולם דוחף מזונות מעובדים ומתייחסים אליהם כבריאים, ואף אחד אינו בוחן את השפעתם על חילוף החומרים.▶ 55:15

השמנה היא לא מחלה. השמנה היא תגובה של הגוף לבחירות לא נכונות.מתן חכימי, על השמנה▶ 55:15

הוא מתח ביקורת על ספירת קלוריות ודיאטות צמצום. לדבריו, האדם חי מיליוני שנים בלי לספור קלוריות, ויש להסתכל על אוכל לפי השאלה אם הוא מזין או לא. עם זאת, הודה כי 500 קלוריות ממסטיק ו-500 קלוריות מאורז אינן אותו דבר, מפני שהן יוצרות תגובות שונות בגוף. לדבריו, אם אנשים עם עודף משקל היו אוכלים את אותן קלוריות ממלפפון או ממזון אמיתי, הם לא היו משמינים באותה צורה.▶ 56:33

חכימי טען כי מי שאוכל רק מזון אמיתי לא אמור להשמין. לדבריו, פירות, ירקות, אגוזים, קטניות, בשר, ביצים, דגים ועוף אינם יוצרים את תחושת הרעב הבלתי נגמרת שמאפיינת מזון מעובד. הוא הודה כי גם פחמימות כמו אורז ותפוחי אדמה נכללות בתזונה טבעית, אך יש הבדל בין פסטה לאורז, וכי כל אדם צריך לבחון מה עובד עבורו. לדבריו, אין אדם שמן שמוכיח שהוא אוכל רק מזון אמיתי לאורך זמן.▶ 58:23

אם אתה אוכל מזון אמיתי, אין באמת סיבה שתשמין.מתן חכימי, על מזון אמיתי▶ 58:23

הוא הזכיר את ניסוי הרעב של אנצל קיז לאחר מלחמת העולם השנייה, שבו גברים בריאים קיבלו כ-1,500 קלוריות ביום. לדבריו, הם ירדו במשקל במהירות, אך נעשו חלשים, לא ישנו טוב, פיתחו אובססיה לאוכל ולעיתים אכלו כמויות עצומות לאחר מכן. חכימי טען כי זה מה שקורה לאנשים בדיאטות הרעבה: במקום ללמוד מה הגוף צריך, הם מצמצמים, נמנעים ומפתחים חוסר. לדבריו, דיאטות כאלה לא מחזיקות לאורך זמן, והמשקל חוזר.▶ 1:00:54

מחלה כקריאה לחשבון נפש

הוא הוסיף כי היעד צריך להיות בריאות לאורך שנים ולא הורדת חמישה קילוגרמים. לדבריו, אם המטרה היא רק להעלים סימפטום, לוקחים כדור, אך לאחר שנים מגיעים לתופעות לוואי ולעוד כדורים. הוא שאל מה הסיבה האמיתית להיות בריא, וטען כי השאלה מה הגוף מנסה לומר היא המרכז. לדבריו, היהדות רואה במחלה קריאה לחשבון נפש: הגוף עוצר, לא רוצה אוכל, סקס, קניות או בילויים, ואז האדם אמור לבדוק את מערכות היחסים, העבודה, השמחה והאמונה שלו.▶ 1:05:50

חכימי טען כי במקום חשבון נפש, החברה מציעה פלסטרים: תרופה נגד דיכאון, תרופה נגד סימפטום, ספירת קלוריות או טלוויזיה בבית החולים. לדבריו, מיליון ישראלים שלקחו נוגדי דיכאון במקום לעצור ולשאול מה לא טוב בחייהם פספסו הזדמנות. הוא הדגיש כי גם הוא עצמו עצוב, חרד ועובר תקופות קשות, אך מוכן לכאוב ולא להעלים את הסימפטום, מפני שכך הוא מתקרב לעצמו ומדייק את חייו. לדבריו, הגוף רגיש ומשדר מסרים, ושינוי לוקח זמן.▶ 1:08:48

הוא סיפר על שיחה עם חברה ללימודי רפואה באיטליה, שסיפרה כי אינה מצליחה לקום מהמיטה עד 10. לדבריו, היא קמה בכל זאת ללימודים שאולי אינה רוצה בהם, וזה יוצר סטרס. הוא הדגיש כי סטרס אינו בהכרח לחץ כלכלי, אלא מצב שבו אדם פועל בניגוד לרצונותיו או אינו שם לב למה שהוא צריך. לדבריו, הגוף משדר מסרים דרך עייפות, חוסר חשק, דיכאון או מחלה, והם נועדו לדייק את האדם.▶ 1:10:03

אמונה, אחריות וטיפים מעשיים

כשנשאל אם היה מוכן לעימות פומבי עם מבקריו, אמר חכימי כי פנו אליו בנוגע לדיבייט על חיסונים, אך הוא לא התלהב. לדבריו, מטרת הדיבייט אינה לשנות את דעתו של היריב, אלא לאפשר לצופים לבסס עמדה. הוא הזכיר את צ׳ארלי קירק ואת הרצון לצאת לרחוב לדבר עם אנשים, אך אמר כי אינו בטוח ששיחה נקודתית על חיסונים היא הדבר שמלהיב אותו. לדבריו, העיקר הוא ריבונות אישית ובחינה עצמאית של הנתונים.▶ 1:13:08

בהמשך שוחחו על יהדות ואמונה. חכימי סיפר כי הוא מוצא ביהדות כוח רב, מפני שהיא נותנת משמעות לכל דבר ומקלה להתמודד עם אב חולה, פרידה, מחלה או ביקורת ברשת. לדבריו, בשנתיים האחרונות התקרב לאנשים מאמינים, בהם רופאים, רבנים, אנשי עסקים ומוזיקאים, וראה שהם שמחים יותר ומנהלים שיחות עמוקות יותר. עם זאת, הבהיר כי אינו דתי וכי יש לו התנגדויות לדברים רבים ביהדות, אך הוא מאמין באלוהים היהודי ומדבר איתו בעברית.▶ 1:16:16

הוא טען כי אמונה אינה נוגדת את השכל אלא פועלת איתו. לדבריו, אדם צריך להאמין שהוא יצליח לרפא את עצמו, להקים עסק או לשנות את חייו, וזו אמונה חזקה. הוא סיפר כי כשהחליט לרפא את עצמו, העולם התחיל לשלוח לו אנשים מתאימים, ובהם אדם שהכיר לו דרך ריפוי בחינם. לדבריו, אדם יכול לבחור להיות קורבן או לפעול מתוך אמונה שיש לו שותפות ביצירה של חייו. עם זאת, הודה כי שום דבר לא בא בקלות והיו נסיגות בדרך.▶ 1:18:38

הטיפים המעשיים והסיום

לקראת סיום ביקש דושי טיפים מעשיים. חכימי חזר על המסר המרכזי: לאכול אוכל אמיתי, מפני שהמזון מכניס לגוף אנרגיה עם חיים או בלי חיים. לדבריו, שינוי תזונה יכול להשפיע על דיכאון, מחלה, חוסר אנרגיה ובעיות בבלוטת התריס, והוא סיפר על אדם שלקח כמעט 20 אלף כדורים והפסיק לאחר שעבר למזון אמיתי. בנוסף המליץ על שמש יומית, החל מדקה ביום ועד כ-20 דקות, ועל שינה טובה. הוא הדגיש כי אין להגיע לכוויה וכי יש להיחשף בהדרגה.▶ 1:22:10

בנושא השינה אמר חכימי כי רוב האוכלוסייה ישנה פחות מדי, וכי רצוי ללכת לישון עד 11 בלילה, ועדיף בין 9 ל-10. הוא סיפר שהוא עצמו קם בין 4 ל-5, עושה מדיטציה, כושר ומתחיל לעבוד בשש או שבע. לדבריו, אדם שרגיל לישון מאוחר לא יודע מה זה מצב רוח טוב, אנרגיה גבוהה וקשב טוב, ואם לא ישן טוב הוא הופך לבן אדם אחר. הוא הוסיף כי שינה לקויה קשורה גם לדיכאון, וכי פסיכולוגים ממליצים לבדוק קודם את השינה.▶ 1:24:33

הוא ציטט את ג׳ים קרי שאמר כי דיכאון הוא האופן שבו הגוף אומר שנמאס לו לגלם את הדמות שהאדם מנסה לגלם. לדבריו, אנשים רבים מגלמים דמות שאינה מחוברת לעצמם, בין אם בעבודה, במשרד או בחיים בכלל. לכן, טען, יש ללמוד להיות נאמן לעצמך ולהתמודד עם הנפש באמצעות תוכן חיובי, מדיטציה, אמונה או כלים אחרים. הוא הוסיף כי עייפות נפוצה יכולה להיות סימן לסטרס, וכי אדם עייף הוא לעיתים אדם שאינו מתרגש לקום בבוקר.▶ 1:25:48

דיכאון זה האופן שבו הגוף אומר לך שנמאס לו לגלם את הדמות שאתה מנסה לגלם.מתן חכימי מצטט את ג׳ים קרי, על דיכאון▶ 1:26:25

חכימי סיפר על בדיקות דם שעשה, שבהן הטסטוסטרון היה גבוה מאוד, ורופאה אמרה לו כי חוסר אנרגיה הוא סטרס. לדבריו, זה היה מדויק מפני שהוא עבר תקופה קשה עם אביו. הוא הדגיש כי סטרס אינו בהכרח כסף בבנק, אלא חוסר חיבור למה שהאדם רוצה להיות ולעשות. לדבריו, אם אדם מרגיש עייף, עליו לבדוק אם הוא מתרגש לקום בבוקר, מה הוא לא מסונכרן איתו ומה צריך לשנות. בסיום הודה לדושי והפרק נסגר.▶ 1:27:37