28 בספטמבר 2026
PawedRespect Your Pods

מס ירושה מזיק לכלכלה ופוגע במעמד הביניים: הניתוח של פרופ' עומר מואב

פרופ' עומר מואב והמגישה האורחת הגר פרץ דיין מנתחים בפודקאסט 'עושים חשבון' את הסוגיה הטעונה של מיסוי ירושות ועיזבונות, ומסבירים מדוע מדובר במס מזיק שמניב מעט מאוד הכנסות למדינה.

רשת עושים היסטוריה - פודקאסטים עם ערך · צילום מסך מתוך הסרטון
האזנה גם ב:

עיקרי הדברים

  • מס ירושה מניב פחות מאחוז אחד מסך הכנסות המדינה ממסים במרבית מדינות ה-OECD.
  • בעשורים האחרונים ביטלו כ-10 מדינות מפותחות, ובהן ישראל ב-1981, את מס העיזבון בשל קשיי גבייה ועיוותים.
  • בישראל קיים מנגנון חלופי של דחיית מס, שבו היורש נכנס לנעלי המוריש ומשלם מס שבח או רווחי הון בעת מימוש הנכס.
  • תכנוני מס מורכבים כמו נאמנויות והנחות שווי מאפשרים לבעלי הון להתחמק מהמס, בעוד המעמד הבינוני נושא בנטל.
  • מחקרים מוכיחים כי מיסוי כבד על עיזבונות מעודד בריחת מיליונרים ומביא להברחת הון למקלטי מס.

הסיבה האישית והרקע הגלובלי לדיון במיסוי ירושות

פרופ' עומר מואב פותח את הפרק בהסבר על המניע האישי שהוביל אותו לעסוק בנושא מס הירושה: שינויי החקיקה האחרונים בבריטניה, שבה הוא מתגורר ועובד בשנים האחרונות. החוק הבריטי מעמיד את נכסיו הגלובליים, כולל הדירה שבבעלותו בישראל, בסכנת מיסוי בשיעור של 40 אחוזים בעת פטירתו. מואב מסביר כי השינויים בהגדרת התושבות והידוק טבעת המיסוי בבריטניה הביאו לכך שאזרחים זרים ותושבים ותיקים נדרשים לשלם מס עיזבון דרקוני גם על רכוש שצברו במדינות מולדתם בטרם הגיעו לבריטניה. המציאות הזו הציפה מחדש את הסוגיה הכלכלית והמוסרית של מיסוי עיזבונות וירושות.▶ 1:09

הבריטים רוצים לקחת 40 אחוזים מהדירה שלי בישראל ביום שאמות, וזה הטריגר שלי לפרק הזה.פרופ' עומר מואב, על המניע האישי לדיון▶ 1:35

היסטוריית מס העיזבון בישראל והניסיון הבינלאומי

מס עיזבון היה קיים בישראל משנת 1949 ועד לביטולו המוחלט בשנת 1981 תחת ממשלת הליכוד. מואב מפרט כי ביטול המס לא נובע מטעמים אידיאולוגיים בלבד, אלא בעיקר משיקולים מעשיים. לאורך כל שנות קיומו בישראל, המס הניב פחות מאחוז אחד מסך הכנסות המדינה ממסים. הגבייה הייתה כרוכה בבירוקרטיה סבוכה, במחלוקות משפטיות אינסופיות מול פקידי שומה לגבי שערים והערכות שווי של נכסים בלתי נזילים, ובעלויות מינהליות גבוהות שקיזזו חלק ניכר מההכנסות. בסופו של דבר, המדינה הגיעה למסקנה כי הנזק הכלכלי והמשפטי שנגרם ממיסוי העיזבון עולה בהרבה על התועלת המועטה לקופת המדינה.▶ 3:20

בהתייחסו לעקרונות של מערכת מיסוי יעילה, מואב מדגיש כי מס טוב צריך להיות רחב, פשוט, ובעל מנגנון גבייה שאינו מעודד תכנוני מס או בריחת הון. מס ערך מוסף (מע"מ), למשל, הוא מס יעיל יחסית משום שהוא חל בצורה אחידה על מרבית המוצרים והשירותים. לעומת זאת, מס ירושה הוא דוגמה מובהקת למס בלתי יעיל. הוא מתאפיין בפטורים רבים, בפרצות משפטיות ובקושי רב באכיפה. כתוצאה מכך, ניסיונות לגבות מס ירושה גורמים לעיוותים קשים בהתנהגות הכלכלית של הפרטים ולבזבוז משאבים אדיר על ייעוץ משפטי וחשבונאי.▶ 5:13

בריחת הון ותחרות מס במדינות המפותחות

המגמה העולמית בעשורים האחרונים מראה כי כ-10 מדינות מפותחות בארגון ה-OECD ביטלו לחלוטין את מס הירושה והעיזבון. מואב ומגישת המשנה הגר פרץ דיין מצביעים על הניסיון הבריטי כדוגמת אזהרה: בבריטניה, קיים מס עיזבון בשיעור 40 אחוזים מעל רף פטור של 325 אלף פאונד (אשר יכול להגיע ל-500 אלף פאונד כאשר מעבירים דירת מגורים לצאצאים הישירים). כתוצאה מהכבדת הנטל והידוק הרגולציה, בריטניה חוותה בשנה החולפת גל חסר תקדים של בריחת מיליונרים - כ-16,000 בעלי הון עזבו את המדינה והעבירו את מרכז חייהם ונכסיהם למקלטי מס ומדינות בעלות מיסוי נוח, כגון איחוד האמירויות, איטליה ושווייץ.▶ 8:22

בריטניה שברה את השיא העולמי בבריחת מיליונרים בגלל השינויים בחקיקת המסים והכוונה להדק את מס העיזבון.פרופ' עומר מואב, על בריחת בעלי הון▶ 10:25

הפגיעה הכלכלית מבריחת בעלי הון אינה מתבטאת רק באובדן מס הירושה הפוטנציאלי, אלא באובדן תשלומי מס הכנסה, מע"מ, מס חברות והשקעות ריאליות שהיו נכנסות למשק המקומי. בארצות הברית, לעומת זאת, מס העיזבון הפדרלי נקבע ברף פטור גבוה במיוחד של כ-13.6 מיליון דולר ליחיד וכיותר מ-27 מיליון דולר לזוג נשוי. גובה הפטור מבטיח שכיותר מ-99.9 אחוזים מאזרחי ארצות הברית כלל אינם חבים במס פדרלי זה, מה שמפחית את החיכוך המינהלי עם רוב האוכלוסייה וממקד את המס בעשירון העליון בלבד.▶ 12:12

המודל הישראלי: דחיית מס ומיסוי בעת מימוש הנכס

הגר פרץ דיין ומואב מבהירים כי העדר מס ירושה בישראל אינו אומר שנכסים מורשים פטורים ממיסוי באופן מוחלט. השיטה המשפטית בישראל מבוססת על עקרון 'כניסה לנעלי המוריש': ביום פטירתו של אדם, העברת הנכסים ליורשיו אינה נחשבת לאירוע מס, ולא נגבה מס עיזבון. עם זאת, היורש מקבל את הנכס יחד עם 'מחיר המקור' ההיסטורי שלו. כאשר היורש מחליט למכור את הנכס בעתיד, הוא משלם מס שבח מקרקעין או מס רווחי הון על כל עליית הערך שנצברה מאז שהמוריש המקורי רכש את הנכס.▶ 13:40

בישראל היורש נכנס בנעלי המוריש, והמדינה גובה את חלקה רק ביום שהנכס נמכר בפועל.הגר פרץ דיין, על מנגנון דחיית המס בישראל▶ 15:02

מנגנון דחיית המס מונע את הצורך בהערכות שווי מורכבות ומאבקים מול פקידי שומה בזמן שהמשפחה שרויה באבל. יחד עם זאת, מואב מצביע על עיוותים קיימים במערכת המיסוי הישראלית, כדוגמת מס רכישה על דירות מגורים. יורש שמקבל חלק בדירה העולה על שליש מוגדר כבעל דירה נוספת, ועלול לאבד את פטור מס הרכישה המוקנה לרוכשי דירה יחידה. עיוותים אלו משפיעים על החלטות כלכליות משפחתיות ואף מייצרים תמרצים שליליים ברישום נכסים בקרב אחים וקרובים.▶ 21:30

תכנוני מס, נאמנויות והנחות שווי

אחת הטענות המרכזיות של מואב נגד מס ירושה היא שהוא פוגע באופן בלתי פרופורציונלי במעמד הבינוני-גבוה, בעוד העשירים המופלגים מצליחים להתחמק ממנו באמצעות תכנוני מס מורכבים. בעלי הון נעזרים בעורכי דין ורואי חשבון כדי להקים נאמנויות בלתי חוזרות (Irrevocable Trusts), חברות החזקה משפחתיות ומבנים משפטיים במקלטי מס. בנוסף, קיימות טקטיקות של העברת מניות ללא זכויות הצבעה המאפשרות לקבל 'הנחת שווי' בעת הערכת העיזבון. כתוצאה מכך, הנטל הכלכלי נופל על מי שאין בידיו המשאבים לשלם עבור תכנוני מס מתקדמים.▶ 27:20

בדיון התיאורטי על מניעי ההורשה, מואב מצטט את מודל החיסכון וההורשה של חתן פרס נובל לכלכלה קנת' ארו (Kenneth Arrow). התיאוריה הכלכלית בוחנת האם אנשים מורישים רכוש מתוך אלטרואיזם ורצון לדאוג לרווחת צאצאיהם, או מתוך 'הורשה מקרית' הנובעת מכך שלא ידעו בדיוק מתי יילכו לעולמם ולכן לא כילו את כל חסכונותיהם. אם המניע המרכזי להורשה הוא אלטרואיסטי, הטלת מס ירושה פוגעת בנכונות של אנשים לעבוד ולחסוך במהלך חייהם, ומעודדת צריכה מוגברת וביזבוז משאבים.▶ 33:00

הטיעון המוסרי, צדק חלוקתי והשפעה על החיסכון הלאומי

מנגד, מצדדי מס הירושה מניפים את דגל הצדק החלוקתי וטוענים כי המס הכרחי לצמצום אי-השוויון וליצירת שוויון הזדמנויות לדור הצעיר. מואב דוחה טיעון זה ומסביר כי מדובר בכפל מס לא מוצדק: הרכוש וההון שנצברו כבר מוסו במהלך חיי המוריש באמצעות מס הכנסה, מס חברות ומס רווחי הון. מיסוי נוסף בעת הפטירה פוגע במוטיבציה של הפרט לעמול ולצבור הון. יתרה מזו, ירידה בשיעור החיסכון הפרטי פוגעת בהיצע ההון במשק, מפחיתה את ההשקעות הריאליות בתשתיות ובחברות, ובסופו של דבר פוגעת בצמיחה הכלכלית של המדינה כולה.▶ 42:15

כשאנשים חוסכים פחות בגלל מס ירושה, נפגעת השקעת ההון במשק כולו והרווחה הכללית יורדת.פרופ' עומר מואב, על ההשלכות הכלכליות הרחבות▶ 44:40

מחקרים אמפיריים והמלצות מדיניות

נתוני ה-OECD מראים בצורה חד-משמעית כי ההכנסות ממס ירושה במדינות שבהן הוא עדיין קיים הן זניחות ביותר, ונעות בדרך כלל בין רבע אחוז לאחוז אחד בלבד מסך גביית המסים. מחקרים אמפיריים בוחנים גם את ההתנהגות הקיצונית של פרטים סביב מועדי תחולה של רפורמות מס. מדענים מצאו עדויות לכך שמשפחות ורופאים אף מעכבים או מחישים דיווחים על מועד הפטירה של חולים בסמוך לשינויי חקיקה, כדי להרוויח שיעורי מס נמוכים יותר - דבר המדגיש את העיוותים העמוקים ואת חוסר היעילות של המס.▶ 51:00

לסיכום הפרק, פרופ' עומר מואב ממליץ למובילי המדיניות הכלכלית בישראל להימנע לחלוטין מהטלת מס עיזבון או מס ירושה. לדבריו, הניסיון הבינלאומי וההיסטוריה הישראלית מוכיחים כי הנזק ממיסוי כזה עולה בהרבה על תועלתו. המודל הישראלי הנוכחי, המתבסס על דחיית מס וגביית מס שבח ורווחי הון בעת מימוש הנכס בפועל, הוא פתרון יעיל, הוגן ונכון בהרבה. במידה והמחוקק יתעקש להטיל מס, מואב מציע להעדיף מס ירושה מדורג על היורש היחיד ולא מס עיזבון כולל, תוך קביעת רף פטור גבוה במיוחד.▶ 57:15

צפייה בשיחה המלאה ביוטיוב ↗

הדברים המובאים הם של המרואיינים ולא נבדקו. הכתבה נערכה אוטומטית מתוך תמלול של השיחה.