טל מורגנשטרן: האינטרנט של הסוכנים ימחק את מודל הפרסום וישאיר רק שלושה חפירים

אופטימיסט לטווח ארוך, פסימיסט לטווח קצר

טל מורגנשטרן, שותף בקרן לייטספיד, אמר בראיון לטראשטק כי הוא מגדיר עצמו אופטימיסט לטווח ארוך ופסימיסט לטווח קצר. לדבריו, ה-AI יביא אנלוק משמעותי וישפר חיים בביוטק, תרופות, מדע חומרים ועוד, אך הקצב מהיר, הרגולציה כמעט לא קיימת והכוח מרוכז במעט ידיים. לכן הוא צופה בטווח הקצר אירועי סייבר ואירועים חברתיים משמעותיים.▶ 1:56

אני אופטימיסט טווח ארוך, פסימיסט טווח קצר. אני חושב שהולך להיות פה אנלוק ממש ממש משמעותי.טל מורגנשטרן, על עתיד ה-AI▶ 2:15

מורגנשטרן אמר כי הוא פחות מוטרד מהצעירים שיגדלו נייטיביים ל-AI, ויותר מוטרד מאוכלוסיות שלא נוגעות בטכנולוגיה ומתפרנסות מדברים שעשויים להיעלם בעוד חמש עד עשר שנים. לדבריו, מדובר בחשש חברתי וחינוכי מפני צורך בריסקילינג ובפערים שייווצרו, אך בטווח הארוך הוא רואה בטכנולוגיה מנוע חיובי.▶ 2:48

בהמשך השיחה אמר מורגנשטרן כי ריכוז כוח בידיים מעטות מטריד אותו, אך לדבריו אין בכך חדש: גם מסילות ברזל, הנפט ופיד הפייסבוק ריכזו כוח. פתוח-סורס ויכולות שמתקרבות לפרונטיר מייצרים סוג של שוויון, אך הדאגה האמיתית היא בקצה, אצל אלפי אנשים ששולטים ביכולות החדשות. הוא סיפר שחזר מפגישה עם חוקרת שמכירה את המעבדות הגדולות וחוששת מאוד ממה שראתה.▶ 3:55

לדבריו, אין לנו שליטה באירוע: במקרה של OpenAI, Hugging Face או אתר גרמני לא היה קיל-סוויץ' ולא היה מי שיכבה. היכולות שהודגמו היו מעבר למה שדמיינו בפרונטיר, והסוכנים כבר מתחילים עם זיכרון, מדברים עם הדור הקודם ומוצאים דרכים לתקשר. הוא הזהיר שאירוע קרוב בשנה הקרובה עלול לגעת בחשמל, מים או שדות תעופה, ואז המודעות תעלה ודרישה לפתרון תגבר.▶ 6:42

אין לנו באמת שליטה באירוע. אין כפתור ללחוץ עליו ולכבות.טל מורגנשטרן, על שליטה באירוע▶ 6:42

הוא דחה את ההשוואה לבאג 2000. לדבריו, אז היה חשש שנתבטל, ואילו היום הדברים מתממשים ברמה יומית. לדבריו, ילד עם לפטופ ומודל סיני פרוץ יכול לבצע התקפה שבעבר דרשה מאות חוקרי סייבר. גם אם מנסים להאט את הפרונטיר, הסוסים כבר ברחו מהאורווה, וכיום אי אפשר לעצור את היכולות שכבר קיימות.▶ 7:17

מורגנשטרן אמר כי הוא אינו מאמין ברגולציה על טכנולוגיה ככלי מרכזי. ההיסטוריה מלמדת שהרגולציה מגיעה הרבה אחרי הפרונטיר, כמו ברשתות החברתיות. במקום זאת הוא מציע להשתמש בקפיטליזם ובאינטרסים מסחריים כדי לייצר פתרונות הגנה, לצד תפקיד למדינות ולרגולטורים. לדבריו, התחום מקבל גוון גיאופוליטי והולך יותר לכיוון המרוץ לחלל מאשר שוק פיננסי רגיל.▶ 9:33

הציפיה מרגולציה לפתור את זה היא שגויה. הרגולציה בדרך כלל מגיעה הרבה אחרי שהפרונטיר כבר כאן.טל מורגנשטרן, על רגולציה▶ 10:08

הוא אמר כי ישראל, לצערו, אינה באירוע בצורה קיצונית, וכי יש תפקיד למדינה ולמדינות נוספות. לדבריו, תרחיש סביר הוא שמשהו רע יקרה בתוך 12 החודשים הקרובים, לא בהכרח אירוע שכל אזרח ירגיש, ואז אנשים יבקשו פתרונות. הוא נתן דוגמה לשדה תעופה שלא עובד שלושה ימים או לבית חולים שמפסיק לעבוד ארבעה ימים.▶ 11:13

כשנשאל אם מדובר בהגזמה, השיב שפחות מטריד אותו מודל או סקיינט, ויותר ילד מחוצ'קן באוקראינה עם לפטופ שקרא משהו ברשת והחליט להפיל בית חולים בישראל. לדבריו, מי שמכיר את עולם ה-IT בישראל יודע שזה לא מורכב במיוחד. המראיין הגיב כי הוא בא להרגיע ולחץ עוד יותר.▶ 12:21

פחות מטריד אותי סקיינט, יותר מטריד אותי ילד מחוצ'קן באוקראינה עם לפטופ שיחליט להפיל בית חולים בישראל.טל מורגנשטרן, על סיכוני סייבר▶ 12:21

בצד האופטימי, מורגנשטרן אמר שהוא רואה רובוטיקה, מדע חומרים, תרופות חדשות וטיפולים לסרטן שנכנסים לשימוש. לדבריו, כל ילד בעולם יקבל בכיס מורה פרטי ברמה הגבוהה ביותר ובמחיר אפסי. הוא מתאר את עצמו כמי שחי בגרסה מסוימת של העתיד, ולכן רואה גם את ההזדמנויות הגדולות וגם את הסיכונים.▶ 13:26

הסוכן הופך למערכת ההפעלה

בחלק המעשי סיפר מורגנשטרן כי הוא משתמש בכלים כמו זנזפ, אפליקציית עבודה ישראלית, וכן בסוכן אישי בשם Instinct. לדבריו, מקומות עבודה נמצאים בין סלאק לבין Teams, בעוד המשתמשים רגילים לחוויית וואטסאפ או iMessage. הפתרון חייב להרגיש קל ומהיר בחזית, אך להחזיק שרת באמצע שמאפשר ממשל, אבטחה והקשר עבור הסוכנים.▶ 15:14

הוא הודה שהאימוץ ב-B2C עדיין איטי. לדבריו, אנשים לא-טכנולוגיים ראו את האור כשקיבלו הזמנות לנסות, והוא שולח מדי יום הזמנות ומקבל תודות. בישראל הסוכן עובד יפה, אך השירותים שמאחוריו עדיין לא מתממשקים כמו בארצות הברית, שם שופיפיי ופלטפורמות אחרות כבר פותחות מסלולים לסוכנים.▶ 17:21

הוא הסביר שהאינטרנט בישראל פחות נוח לאוטומציה, ולכן הסוכן נתקל באותם קירות שבהם נתקלים בני אדם. בארצות הברית האינטרנט חלק יותר והסוכן יכול להשלים פעולות רבות. מורגנשטרן מתייחס לסוכן כעוזר אישי: יש לו אימייל, דרייב, יומן וכרטיס אשראי משלו, והוא משתף עם מורגנשטרן רק את מה שהוא בוחר.▶ 19:00

אגרגציה של אגרגטורים

לדבריו, הסוכנים עושים אגרגציה לאגרגטורים. האינטרנט נבנה על לקיחת משהו קשה, ארגון מאחורי אתר עם חיפוש וקטלוג והנגשה לבני אדם. הסוכן כבר לא צריך את הקטלוג: הוא מקבל בקשה כמו תקנה לי נעלי ספורט מידה 45, מחפש את המחיר והזמינות הטובים ביותר גם בעמוד 120, ומבצע. מה שקל למכונה קשה לבן אדם, ולהפך.▶ 20:07

פרסום, שזה מה שמניע את כל הכלכלה של האינטרנט, הולך לקבל פטיש בראש.טל מורגנשטרן, על כלכלת האינטרנט▶ 21:15

הוא ציין שחברות מגיבות אחרת: שופיפיי פותחת חשיפה וקטלוג אך רוצה שהטרנזקציה תתבצע אצלה, אמזון סוגרת, ואקספדיה ובוקינג נעות בכיוונים שונים. לדבריו, בעולם כזה המותג הופך לחשוב במיוחד, והשאלה היא מה ישאיר חברה רלוונטית כשהיא לא שולטת בממשק שבו הסוכן פועל.▶ 21:50

מורגנשטרן תיאר כיצד זרימת השימוש משתנה: במקום חיפוש בגוגל או צ'אט ואז מעבר ללינק, אנשים יגידו לסוכן מה הם רוצים והוא ישלים את הפעולה. הוא סיפר שבפסטיבל עם קליטה גרועה ביטלו לו טיסה, הוא שלח את הסוכן לאתר יונייטד ושכח מזה, ובסוף היום הסוכן מצא וביצע ריבוקינג. לדבריו, זה היה רגע וואו בסדר גודל של האייפון הראשון.▶ 22:54

הוא טען שתעבורת האינטרנט תהיה בעיקר של סוכנים. אתרי אינטרנט נבנו לבני אדם, עם הדר, פוטר והרו, והם ישתנו כדי לשרת סוכנים. לדבריו, אף אחד עוד לא יודע איך בונים חברת B2C לסוכנים, אך מי שמצליח להתחבב על הסוכן מקבל נקודת מפנה אנכית. זה דומה לימיה הראשונים של קידום אתרים, כשאף אחד לא ידע מה עובד.▶ 24:33

שלושה חפירים נשארים

הוא הדגיש שלמותג יש חשיבות גדולה דווקא בעולם של סוכנים. אם ללקוח יש כוונה גבוהה למותג מסוים, הסוכן יצטרך לכבד אותה. חברות חזקות כמו אמזון, אובר או בוקינג יתקשו לתת לסוכנים לשלוט בממשק, במיוחד כשפרסום הוא חלק מהותי בהכנסות. לדבריו, מותג חזק הופך לחפיר, בעוד ויזואל ורעש ברשת פחות מעניינים סוכנים.▶ 26:52

• אפקט רשת
• מוצר פיזי עם חיכוך אמיתי בעולם
• מותג חזק

בהמשך אמר מורגנשטרן שהוא מחפש פרופיל יזמים שונה מבעבר, צעיר יותר, משום ששינוי פרדיגמה כל כך קיצוני מחייב יזמים שחיים את הטכנולוגיה ולא רק מספרים עליה. לדבריו, יזם AI נייטיב לא צריך להסביר שהוא עושה AI; הוא פשוט פותר בעיה, וה-AI הוא ברירת המחדל. הוא הוסיף שרוב חברות התוכנה כבר לא נשענות על טכנולוגיה כחפיר מרכזי, אלא על הבנת לקוח, דיוק במוצר וגיוס כספים.▶ 31:08

לא בועה, אבל תיקונים אפשריים

כשנשאל על שווי חברות של טריליון דולר, אמר מורגנשטרן שהטכנולוגיה כבר אינה שוק נפרד אלא חלק מכל ה-GDP. לדבריו, חברות ה-AI לא תוקפות רק את שוק התוכנה אלא את שוק העבודה, שגדול ממנו פי חמישה או שישה. הוא ציין שסן פרנסיסקו מציגה מצד אחד רובוטי נוסעים ומצד שני אוכלוסיות מחוץ למשחק, ושהוא מצפה שהפערים האלה ילכו ויחריפו.▶ 38:31

הוא לא צופה קריסה בסגנון 2008 או 2001, משום שלדבריו יש חברות עם הכנסות אמיתיות. עם זאת, הוא מודה שריבית גבוהה או עצירה בהשקעות המחשוב יכולות ליצור תיקונים, ושחברות עם מודל יעיל במיוחד עשויות דווקא להתחזק. הוא סירב לנבא רחוק מדי ואמר שהוא מנסה להתמקד ב-12 עד 18 החודשים הקרובים.▶ 42:44

בנוגע ל-SaaS אמר מורגנשטרן שאין ספוקליפסה גורפת. חברות שמחזיקות מאגרי דאטה מרכזיים, כמו סיילספורס, עשויות דווקא להרוויח מסוכנים שצורכים מידע. לעומת זאת, חברות שמגבות כסף על ממשק, לוגיקה בסיסית וקלאוד עשויות להיות בבעיה. לדבריו, באותו ורטיקל כבר יש שניים או שלושה שמות עם מסה קריטית, והשאר יצטרכו להמציא את עצמם מחדש.▶ 44:26

היזם הישראלי והפער מול קליפורניה

מורגנשטרן אמר שלישראלים יש סופר-פאוור אחד: לעשות הרבה יותר עם הרבה פחות. לדבריו, ישראל מייצרת טלנט חזק גם בצ'יפים, סטורג', דפנס, מדע חומרים וסייבר, והחזרה לעניין בשבבים היא רנסנס. עם זאת, סיליקון ואלי נמצאת דור שמונה או תשע קדימה, בעוד ישראל בדור ארבע או חמש, וכל דור מרים את התקרה. הוא ציין שחברות כמו Wiz העלו את התקרה ל-30 מיליארד דולר.▶ 49:22

כשנשאל מה הוא מחפש ביזמים, השיב שהוא רוצה לראות מישהו שחושב שיש לו סיכוי להיות מקום ראשון בעולם. הוא השתמש באנלוגיה מספורט: אם נולדת גבוה, כדורסל או כדוריד מתאימים יותר מהרמת משקולות. לדבריו, הוא מסתכל על מסלול הטוקנים, מהאנרגיה והמחשוב ועד האופטיקה, הסוויצ'ים והאפליקציות, ומחפש אזורים שבהם לישראלים יש יתרון אמיתי ולא רק מחיר זול.▶ 52:18

הוא אמר שמה שחסר בישראל הוא מחשוב וחיבור בין האקדמיה לתעשייה. לדבריו, פרופסורים רבים מקשים על חברי סגל שרוצים לעבוד בתעשייה, וישראל צריכה דאטה סנטרים, GPUs ודילים שמביאים אותם לכאן. הוא הוסיף שמחשוב הוא עניין לאומי, מפני שאי אפשר להסתמך על API של חברה זרה במלחמה, וגם התעשייה הפרטית צריכה גישה למחשוב זול כדי לגדול.▶ 56:43

לדבריו,更多人 מגיעים מרקע סייבר, ורבים בוחרים קודם חברת סייבר ואז מחפשים כיוון ב-AI. הוא לא חושב שמדובר במעבר חד, אלא בטלנט שיודע ללמוד מהר. העצה שלו ליזמים פשוטה: לא לחכות למצגת או לפגישה עם משקיע, אלא לבנות. לדבריו, יותר ויותר חברות נבנות בלי הון סיכון, מוכרות וזזות, ואז מגלות שבנו עסק אמיתי.▶ 59:17

הוא סיפר שיזם בן 22 אמר לו שהוא לא רלוונטי, וכי הוא עצמו נהיה יותר גילני בגלל הקצב של יזמים צעירים. לדבריו, צעירים בונים חברות אחרת, חושבים על טכנולוגיה ומוצר אחרת ונעים בקצבים אקספוננציאליים. הוא המליץ ליזמים לטוס לקליפורניה, לחיות שם תקופה ולהרגיש את הפער, משום שהיא חיה בגרסה מסוימת של העתיד.▶ 1:01:29

אם אתה חושב שאתה הולך לעשות את זה ברימוט מישראל כשטוויטר הוא הפורום שלך, אתה חי בסרט.טל מורגנשטרן, על יזמים ישראלים▶ 1:05:19

בסיום השיחה ענה מורגנשטרן על שאלות קצרות: הוא הולך לישון בערך באחת בלילה וקם בשבע, מתאמן בג'יו-ג'יטסו ברזילאי ובגולף, ושותה דיאט קולה זירו. הוא המליץ על זנזפ ככלי לעבודה, סיפר שראה את העונה הראשונה של The Bear בטיסות, וסיים בהודיה למארחים. הפרק נסגר באולפן בתודה לשותפים ולצוות.▶ 1:06:27