הסאטירה על יום השואה והסערה סביב אנס האקרוסטיכון: פודקאסט הפעם הגזמתם בפרק חדש

יצירת מוזיקה בבינה מלאכותית וסוגיית הצנזורה

בפתח הפרק ה-106 של הפודקאסט הסאטירי הפעם הגזמתם, הציגו המגישים אריאל ויסמן ורחלי רוטנר יצירה מוזיקלית פרובוקטיבית שנוצרה באמצעות כלי הבינה המלאכותית סונו בשילוב תוכנת צ'אט ג'יפיטי. השיר, שנכתב בסגנון פופ קצבי והומוריסטי, עוסק בנושא שואת ההומואים ומציג סוגיות שונות של זיכרון היסטורי דרך פריזמה סאטירית. ויסמן הסביר למאזינים כי תהליך ההפקה של שירים מסוג זה כרוך בהתמודדות מורכבת מול מנגנוני הצנזורה האוטומטיים של פלטפורמות הבינה המלאכותית, האוסרות באופן גורף על שימוש במילות גנאי, ביטויים הומופוביים או אזכורים פוגעניים.

על מנת להתגבר על מערכות הסינון הדיגיטליות, תיאר ויסמן את השיטה שפיתח: הוא כותב את המילים בעברית, מזין אותן לתוכנת צ'אט ג'יפיטי ומבקש ממנה לתרגם את הטקסט לתעתיק פונטי באותיות אנגליות. פתרון זה מאפשר למחולל המוזיקה לקרוא את הטקסט בעברית ולהלחין אותו באופן מדויק, מבלי שהמערכת תזהה את המשמעות הפוגענית של המילים. עם זאת, ויסמן ציין כי האלגוריתם נוטה לעיתים לזהות הברות בודדות בתוך מילים מורכבות, כפי שקרה כאשר המילה מפגרים חולקה להברות והמערכת חסמה את היצירה בשל הופעת הרצף הפוגעני באנגלית. בעקבות זאת נדרש ויסמן לשנות את התעתיק כדי לאפשר את הפקת השיר.▶ 1:40

כדי לעקוף את הצנזורה של סונו, אני מתרגם את הטקסט לאנגלית פונטית דרך צ'אט ג'יפיטיאריאל ויסמן, על עקיפת הצנזורה ב-AI▶ 4:10

מחדר התחקירנים של תומר אהרון אל במות הסטנדאפ

בהמשך ההסכת אירחו המגישים את הסטנדאפיסט והתסריטאי שחר קפלן. ויסמן וקפלן נזכרו בתחילת דרכם המשותפת בתעשיית הטלוויזיה הישראלית, כאשר עבדו יחד ככותבים ובתור תחקירנים בתוכנית הסאטירה של תומר אהרון. השניים שיתפו חוויות מחדר הכותבים ודנו במסלול המקצועי שעברו מאז. ויסמן ציין כי חדר התחקירנים של התוכנית שימש כחממה יצירתית יוצאת דופן עבור קומיקאים וסטנדאפיסטים צעירים, ובהם גיא אדלר, עמרי מזרחי ואחרים, אשר צמחו מתוך העבודה היומיומית מאחורי הקלעים ופרצו בהמשך אל קדמת הבמה בתרבות הישראלית.▶ 5:10

במהלך השיחה עלה נושא תפיסת יום השואה והנחלתו לדור הצעיר במערכת החינוך. רחלי רוטנר שיתפה חוויה אישית מבית הספר היסודי של בנה בכתה א', שבו בחרו המורות להגדיר את המועד כיום מלחמת העולם השנייה במקום לעשות שימוש במונח יום השואה, מתוך ניסיון לרכך את חשיפת הילדים לזוועות ההיסטוריות. חברי הפאנל תהו האם הניסיון לעדן מונחים וערכים היסטוריים עבור ילדים צעירים אינו פוגע בהבנת הזיכרון הלאומי, וניתחו את הדרכים השונות שבהן החברה הישראלית מתמודדת עם טראומות לאומיות, החל ממערכת החינוך ועד לשימוש בהומור שחור בסאטירה.▶ 8:20

בבית הספר קראו לזה יום מלחמת העולם השנייה כדי לחסוך מהילדים את הזוועותרחלי רוטנר, על הוראת יום השואה בבית הספר▶ 11:05

תופעת אנס האקרוסטיכון ועקיפת צווי איסור פרסום

סוגיה מרכזית נוספת שתפסה מקום נרחב בדיון הייתה תופעת עקיפת צווי איסור פרסום ברשתות החברתיות, אשר הגיעה לשיא חדש בעקבות הפרשה שזכתה לכינוי אנס האקרוסטיכון. חברי הפאנל ניתחו את האופן שבו גולשים ברשתות החברתיות, ובייחוד בפלטפורמות כמו טוויטר ופייסבוק, משתמשים בשירים במבנה אקרוסטיכון - שבהם אותיות הפתיחה של כל שורה מצטרפות לשמו של החשוד - כדי לחשוף את זהותם של נחשדים בעבירות מין שחל עליהם צו איסור פרסום מטעם בית המשפט.▶ 28:00

רוטנר, ויסמן וקפלן דנו במשמעויות הציבוריות והמשפטיות של התופעה. מחד, צוין כי כתיבת אקרוסטיכון מהווה כלי למחאה אזרחית ולחשיפת פגיעות מיניות בעידן שבו הציבור חושש שטיוח של פרשיות חמורות יתרחש בחסות צווי איסור פרסום. מאידך, הובעה דאגה מכך שלעיתים נגרם משפט שדה ברשתות החברתיות, שבו נחשדים אנשים חפים מפשע עקב טעויות בפענוח הרמזים או עקב הפצת שמועות לא מבוססות. ויסמן הדגיש כי השימוש במילה אקרוסטיכון עצמה הפך לז'אנר סאטירי שמשמיט את הרציונל המשפטי של צו האיסור, שכן עצם אזכור השיטה כבר מהווה רמז ברור לזהות החשוד.▶ 31:00

ברגע שאמרת את המילה אקרוסטיכון חשפת את הבלוף, זה כמו לרשום את השם המפורשאריאל ויסמן, על הטרנד ברשתות החברתיות▶ 33:35

הסערה הציבורית סביב טקס הדלקת המשואות

בחלקו השני של הפרק עברו חברי הפאנל לניתוח הסערה הציבורית שפרצה בעקבות הבחירה בשחקנית והקומיקאית חנה לסלאו להדליק משואה בטקס יום העצמאות, ובהחלטתה המאוחרת לבטל את השתתפותה. רוטנר סקרה את שלשלת האירועים, והסבירה כי הבחירה הראשונית בלסלאו נתפסה כניסיון להציג דמות תרבותית אהובה מלב הקונצנזוס. עם זאת, בעקבות טענות שעלו מימין לגבי עצומות פוליטיות שעליהן חתמה בעבר, לצד ביקורת משמאל על עצם ההשתתפות בטקס המאורגן ע"י הממשלה, החליטה לסלאו לוותר על המשואה כדי למנוע מחלוקת.▶ 51:00

ויסמן וקפלן הוסיפו כי טקס הדלקת המשואות בשנים האחרונות איבד את מעמדו כאירוע מאחד והפך למוקד של חיכוך פוליטי מתמיד, שבו כל מועמד נבחן תחת זכוכית מוגדלת לגבי היסטוריית ההתבטאויות שלו. הפאנל ציין כי הודעת הוועדה המארגנת - לפיה היא מכבדת את החלטתה של לסלאו אך לא תמנה מדליק משואה חלופי תחתיה - מעידה על המורכבות והאווירה הטעונה סביב הפקת הטקס בשנה זו.▶ 54:00

הוועדה הודיעה שהיא מכבדת את ההחלטה של לסלאו, אבל הבהירה שלא ייבחר לה מחליףרחלי רוטנר, על סערת טקס המשואות▶ 56:05

פינות הומור, שירי AI וסיכום הפרק

בחלק הסיום של הפרק הציג הקומיקאי נדב זלוטקין שיר סאטירי נוסף שנכתב והולחן במיוחד לפרק, שעסק בדימויים קומיים ובחוויות יומיומיות בצורה פראית וחסרת מעצורים. חברי הפאנל שוחחו על חופש הביטוי הסאטירי בישראל בתקופות בלתי יציבות, וציינו כי היכולת לצחוק על נושאים רגישים ומורכבים היא מרכיב חיוני בחוסן הציבורי והתרבותי.▶ 58:00

הפרק הסתיים בשידור חוזר של המנון ה-AI שנפתח בו הדיון, לצד דברי סיכום של המגישים וקריאה למאזינים להירשם לערוץ הפודקאסט בפלטפורמות הדיגיטליות השונות. רוטנר וויסמן הודו לאורחים שחר קפלן ונדב זלוטקין על השתתפותם, והבטיחו להמשיך להגיש תכנים סאטיריים שנונים ומאתגרים גם בפרקים הבאים.▶ 1:01:00