המחיר המוזר של השוויוניות: למה אנשים מעדיפים לזרוק משאבים לפח רק שלא נווצר אי-שיוויון?

מלכודת השוויון: מעדיפים להשמיד מאשר להפלות

במהלך תכנון ושיפוץ מעבדה באוניברסיטה העברית, עלתה סוגיה עיצובית כמעט יומיומית: כיצד יש לסדר את שולחנות העבודה של עוזרי המחקר. מבנה החדר המוזר אילץ את האדריכלית להציע חלוקה חריגה: היות שבצד אחד של החדר ניתן היה להכניס רק שולחן קטן, היא המליצה להציב שולחן קטן גם בצד השני. זאת, על אף שבצד השני היה מקום נרחב לשולחן ענקי. הנימוק להצעה היה למנוע תחושה של קיפוח או אי-שוויון בין עוזרי המחקר.▶ 0:01

בשביל ההוגנות ניתן לשניהם שולחן קטן, למרות שאחד היה יכול לקבל שולחן גדול.ליאור פרנקל, מנחה הפודקאסט▶ 0:55

התופעה הזו אינה מוגבלת לעיצוב משרדים בלבד. במקרים רבים, מנהלים בארגונים נתקלים בסיטואציות שבהן מגיע לידיהם משאב יחיד שאינו ניתן לחלוקה שווה - כמו מחשב יוקרתי חדש, מקום חנייה נוסף או תו שיי. כאשר מנהלת המעבדה קיבלה מחשב iMac חדיש ויחיד עבור מספר דוקטורנטים, היא בחרה להשאיר אותו על המדף במקום להקצותו לאחד העובדים, כדי לא לעורר קנאה ותחושת אפליה.▶ 1:20

ניסוי המוחקים והאייפונים: ילדים מעדיפים לזרוק לפח

כדי לבדוק עד כמה התופעה עיקשת וגורפת, נערכו ניסויים מבוקרים בקרב ילדים בגילאי חמש ומעלה בישראל, בארצות הברית ובסין. במסגרת הניסוי התבקשו הילדים לחלק שלושה מוחקים צבעוניים בין שני ילדים אחרים. התוצאות היו מדהימות: כ-95% מהילדים מעל גיל חמש בחרו לזרוק את המוחק השלישי העודף לפח, רק כדי שלא יווצר מצב שבו ילד אחד מקבל שני מוחקים והשני מקבל מוחק אחד בלבד.▶ 2:35

95% מהילדים מעל גיל חמש זורקים את המוחק השלישי לפח כדי שלא נווצר אי-שוויון.פרופ' שהם חשן-הלל, חוקרת פסיכולוגיה התנהגותית▶ 3:10

כאשר החוקרים העלו את ערך המשאבים ובחנו מוצרים יקרים בהרבה - כמו שטרות כסף ואף מכשירי אייפון חדשים (שלושה מכשירים עבור שני ילדים) - התופעה הוסיפה להתקיים. אמנם בערכים הגבוהים שיעור הוויתור ירד, אך עדיין כ-50% מהילדים והמשתתפים העדיפו להשמיד או לזרוק את האייפון השלישי לפח, ובלבד שלא להפלות בין שני המקבלים.▶ 3:45

הפתרון ההוגן: הגרלה ושיוויון הזדמנויות

אחת הדרכים להתגבר על בזבוז המשאבים היא שימוש במנגנונים הפוכי-תוצאה אך הוגנים בתהליך, כגון הגרלה או הטלת מטבע. אף על פי שהתוצאה הסופית של ההגרלה איננה שוויונית (שהרי רק אחד יזכה במשאב העודף), התהליך עצמו מעניק סיכוי שווה לכל המשתתפים. ניסויים מראים כי כאשר מציעים למנהלים או לילדים את האפשרות לבצע הגרלה שקופה, הם מעדיפים אותה באופן מובהק על פני זריקת המשאב לפח.▶ 4:35

הליך ההחלטה והטלת המטבע היה הוגן, ולכן זה נתפס בצורה חיובית למרות התוצאה.פרופ' שהם חשן-הלל, חוקרת פסיכולוגיה התנהגותית▶ 4:55

הפרדוקס של הקיצוצים: למה לא מגרילים הפסדים?

אולם, המנגנון השוויוני של ההגרלה נכשל לחלוטין כאשר הבעיה מנוסחת במונחים של הפסד או פגיעה. במצבים שבהם מנהל נדרש לבצע קיצוץ, לבטל חנייה של עובד אחד מתוך שניים או לשלול הטבה קיימת, מנהלים מראים התנגדות עזה לשימוש בהגרלה. הסיבה לכך נעוצה בפסיכולוגיה של תחושת ההפסד: העובד שמפסיד בהגרלה מרגיש סבל כפול - גם עצם ההפסד בהגרלה וגם אובדן המשאב.▶ 6:00

זה מזכיר את שנאת ההפסד של כהנמן - כמה אנחנו שונאים להפסיד לעומת כמה אוהבים להרוויח.ליאור פרנקל, מנחה הפודקאסט▶ 7:15

כתוצאה מכך, מנהלים מעדיפים לעיתים קרובות לקחת את המשאב משני העובדים גם יחד או לבצע קיצוץ רוחבי פוגעני בכולם, מאשר להשתמש בהגרלה שתיקח את המשאב רק מאחד מהם. מחקרים עדכניים ממשיכים לבחון כיצד ניתן לנהל צמצום משאבים בארגונים מבלי להגיע לבזבוז משאבים מיותר או לפגיעה אנושה במורל העובדים.▶ 7:30