בזמן שעבדתם: ה-AI כבר שאלה פוליטית, והאזרח הישראלי נותר מחוץ לשולחן

שאלות של קוראים, בעיקר על AI

הפרק נפתח בשאלה פופולרית: מדוע התוכנית לא משודרת מוקדם יותר. דני ודרור השיבו שהמוצר זמין באפליקציית 12 פלוס ובפודקאסטים, כך שהמאזין בוחר מתי להאזין, והזכירו את עשרות המכתבים שהתקבלו, שרובם עסקו ב-AI.0:31

בשאלת הנבלים בחרו המנחים במארק צוקרברג כחר של אדם מספר אחת. אילון מאסק תרם לדבריהם הרבה דברים חיוביים אך הוא אישיות בעייתית, וסם אלטמן הוגדר כמניפולטיבי; צוקרברג נפסל בעיקר משום שלדבריהם ידע היטב כמה הוא פוגע בילדות.2:12

מבחינתי הזוכה, חרא של בן אדם מספר אחת, זה מארק צוקרברג.דני, על דירוג צוקרברג2:46

על החיבור ביניהם סיפרו שדני העביר הרצאה דו־שבועית בקשת, והדיון הפך לויכוח מול קהל. אחרי הקורונה עברו לזום, אבי ניר הציע להעלות את ההקלטות, ודרור חשש שהטלוויזיה תהרוג את הפודקאסט. הם השוו את הפורמט לשיחה בגלי צה״ל, והדגישו שהמאזין צריך להרגיש חלק מהשיחה.4:24

אנגלית, תרבות ומה ש-AI לא מתרגם

בשאלה אם עוד 15 שנה יצטרכו לדעת אנגלית השיבו המנחים ששפה אינה רק דקדוק ואוצר מילים. אנגלית, לדבריהם, היא תרבות, הבנה ויכולת להתחבר לצד השני וליצור אמון, בסיס אנושי לקשרים אישיים ועסקיים ששום תרגום של AI אינו מחליף. AI דווקא מחזק את הצורך באמון שנוצר כשמבינים אדם בשפתו.6:37

אנגלית בעומק זה תרבות. אם אתה מבין את השפה של מי שמולך, אתה יכול ליצור אמון.דרור, על לימוד אנגלית6:37

הם הביאו דיון בסין, שבו מורה־אינפלואנסר קרא לשחרר תלמידים מאנגלית בטענה שהמדינה מתרחקת מהמערב. הניו יורק טיימס הציג את ג׳ינה טאם, פרופסורית להיסטוריה סינית מודרנית, שטענה הפוך: דווקא לנוכח מצוקה כלכלית צריך לפתוח צעירים לעולם, מפני ששפה היא גשר.7:43

לפי הנתונים, 44% מהדאטה שעליו מתאמנים מודלי AI הוא באנגלית, ואחריה גרמנית, סינית, ספרדית וצרפתית. המנחים תיארו כיצד שאלה בעברית מניבה תשובה חלשה יותר, ולכן החיפוש והיצירה עוברים לאנגלית. מכאן, לטענתם, הצורך בהשקעה ממשלתית במחקר עברי כדי שהעובדות ותפיסת העולם הישראלית ישתקפו בחיפושים.9:20

העבודה הבאה: לא אפוקליפסה אחת

בשאלת המקצועות העתידיים אמרו המנחים שהשיח על אפוקליפסת עבודות עדיין לא נתמך בראיות חד־משמעיות. מחקר של מיקרוסופט באירלנד הצביע שכמחצית העובדים חוששים לעבודתם ו־47% שוקלים מסלול קריירה חדש, אך מחקר של PwC בשם Two Futures for Jobs in an AI Era קבע שאין תשובה אחת: הכול תלוי במשימה.13:06

לפי אותו מחקר, כ־22% מהמשרות יעברו שינוי במשימות: החלקים הפשוטים והשגרתיים יועברו ל-AI, והעובדים יידחפו לחלקים אסטרטגיים יותר. בגיוס עובדים, למשל, סינון קורות חיים לפי פרמטרים פשוטים כבר עובר אוטומציה, בעוד משא ומתן על חוזה נשאר בידי אדם. פקיד מלאי יקבל עזרה בניהול רשימות, אך מיון ארגזים או תרופות במדפים עדיין דורש רגליים.14:47

הם חילקו את היחס לעתיד לשלוש קטגוריות בקרנגי מלון: מודאגים, סבלנים ונאיביים. המודאגים, כמו דריו עמודי וסם אלטמן, חוששים שסוכנים ואוטומציה של מחקר ופיתוח יאיצו החלפת משרות בתוך חמש עד עשר שנים; הסבלנים סבורים שזה ייקח יותר זמן; הנאיביים, ובהם מארק אנדריסן וגארי טאן, בטוחים שהעולם ייצור משרות חדשות. המנחים הוסיפו שאנשים זקוקים לזמן ולכישורים כדי להסתגל.17:27

על שוק העבודה האמריקאי הציגו נתונים מגידול המשרות באוגוסט, ולצד משרות סיעוד ומחסנים בלטו גם מנהלים ומהנדסי תוכנה. הם הסבירו שגידול במשרות הייטק אינו סותר פריון גבוה יותר: חברה שמייצרת יותר יכולה להתרחב ולגייס, ולא רק לצמצם.21:23

• עוזרי סיעוד וטיפול אישי בבית
• אנשי מחסנים ומילוי הזמנות
• עובדי מזון מהיר וקופה
• אחיות מוסמכות ומנהלים
• מהנדסי תוכנה

בשאלת המסלול האישי אמרו שהסייבר הוא הצורך המיידי, הרובוטיקה נמצאת ממש מעבר לפינה, ואנרגיה ירוקה צפויה לגידול עצום. הם הזכירו את חזונו של ג׳ף בזוס ל־3 ימי עבודה בשבוע בזכות פריון AI, אך הדגישו שזה לא יקרה מאליו בלי ניהול ממשלתי. בישראל, לדבריהם, אין יתרון במודל עצמו, אלא באפליקציה ובסייבר מעל המודלים.22:27

החזאי שנכשל וההימור על תשוקה

דרור סיפר על הטעות הגדולה שלו בתחזיות: ציפייה שמיקסט ריאליטי ישתלט על העולם, בעוד שהמציאות התקדמה לאט. הוא למד שהפער בין דמו טכנולוגי לבין יישום בעולם האמיתי עצום. כדוגמה נוספת הזכיר את הבית החכם, שלדבריו הוא המצאה גדולה אך חסרת סטנדרט, ולכן עובד חלקית עד שאפל או שחקנית גדולה תקבע תקן.25:08

בתשובה לשאלת הנערות על מקצועות אמנות אמרו המנחים שאין נוסחה, אך הלקח הוא לעשות את מה שהלב רוצה ולהשקיע בתשוקה. דני סיפר שבנותיו מתעניינות בריקוד, ספורט ומוזיקה ולא בהייטק, ושהוא למד שדחיפה לתוכנה הייתה עלולה לייצר אצלן אומללות. הוא שיבח את מודל ההתמחות בקנדה, שבו תלמידים מתנסים חצי שנה במקום עבודה, וסיפר שבנו מתנדב במכון לחקר סרטן.27:50

אמנות, קריאייטיב ומה שנשאר אנושי

בשאלת המקצועות ההומניים הזכירו המנחים כתבה בגרדיאן שבה קוראים העדיפו טקסטים שיוצרו ב-AI על טקסטים אנושיים, אף לאחר שנאמר להם שמדובר במכונה. לדבריהם, זה מלמד על סכנה של חנופה לטעם הקהל: AI מייצר משהו חלק, מוכר וממוצע, בעוד מקוריות אמיתית דורשת חיכוך, חיפוש וטעויות. הם הזכירו סופר שקיבל מקדמה של 2.4 מיליון דולר וספרו בוטל כשהתברר שהשתמש ב-AI.30:33

הם הביאו את פרופסור אדם גרין מאוניברסיטת ג׳ורג׳טאון, שטען שאנחנו מייחסים ל-AI קריאייטיביות מפני שאוצר המילים שלו עשיר. הטקסט נשמע טוב יותר, אך לא בהכרח יש בו פריצה רעיונית; הוא משכתב רעיונות יפה. גרין הזהיר שאוטוסורס מלא של חשיבה ל-AI עלול לדלל את הקשרים שבהם נוצרת יצירתיות אנושית, ולכן האדם צריך להשתמש בכלים ולא לוותר על המחשבה.32:41

כדוגמה לגבול היצירה האנושית הזכירו את הספר קרוב להפליא ורועש להחריד של ג׳ונתן ספרן פויר, שלדבריהם שום מודל לא יכול לשחזר בעומקו. הם הסכימו ש-AI יכול להגיע לממוצע גבוה ולרייטינג, אך לא לחריגה אמנותית אמיתית. עם זאת, חזו שתעשיות שלמות יושפעו: מיקרו־דרמות שנוצרות ב-AI כבר זולגות לרשתות, ופרמאונט הודיעה שתשקיע בתחום.34:20

על עתיד המוזיקה והקולנוע אמרו המנחים שפחות סביר שייוולדו יוצרים פורצי דרך משום מקום, אבל הטכנולוגיה תייצר שפע של תוכן ממוצע. המודל העסקי, לטענתם, יעבור לחוויה חיה ולמופעים גדולים, כמו טיילור סוויפט, מפני שאנשים מחפשים אירוע שהם חוגגים עם אחרים. הם ציינו שגם תיאטרון מתקשה בלי מימון ממשלתי, ושאמנות שאין לה קהל וכסף תידחק לשוליים.36:33

הסכנה: שליטה, רגולציה ופוליטיקה

בשאלת האוטונומיה אמרו המנחים שתרחישי הסיכון אינם מופרכים. הם מנו שלושה מסלולים: גורמים זדוניים שמשתמשים ב-AI לפיתוח נשק ביוכימי, בקשה לגיטימית שסוכנים מפרשים לפעולות לא לגיטימיות, והצטברות אוטומציה שהופכת את העולם למורכב מכדי להבינו. הדוגמה שלהם הייתה חסימת חשבון בנק בידי מערכת AI שלדעת הלקוח טועה.43:56

הם חילקו את תעשיית ה-AI לפי אינטרסים: דמיס הסאביס, דריו עמודי וסם אלטמן קוראים לרגולציה, בעוד מארק צוקרברג, אילון מאסק וג׳נסן הונג מתנגדים לה. דרור טען ש-AI הוא כבר לגמרי שאלה פוליטית, שנסגרת בין טראמפ, אלטמן ומאסק, ושבישראל אין לאזרח מקום בשולחן. ביל גייטס הציע ארגון בינלאומי לרגולציה, בדומה ל-NPT.46:20

AI הוא כבר לגמרי שאלה פוליטית. אם אתה אזרח ישראלי, אתה בכלל לא על השולחן.דרור, על AI ופוליטיקה46:20

הם תיארו את הדילמה האמריקאית: טראמפ חתם על צו נשיאותי שמאפשר לחברות לקבוע לעצמן רגולציה, בדומה לדרישתו של ג׳נסן הונג, בזמן שסין מאיצה בפיתוח מודלים ומיישמת אותם גם לצרכים צבאיים. אם מודל סיני או איראני יתקוף, אמרו, רגולציה אמריקאית לבדה עלולה להשאיר את המערב חשוף. הם הציעו אחריות משפטית ליצרן, אך הודו שהפתרון חייב להיות גלובלי.48:01

סיום: פסימיות זהירה ושאלה של סטארט־אפ

המנחים הודו שהם יותר פסימיים מאופטימיים, מפני שלדעתם הסכנות מדוברות פחות מדי. הם לא ידעו לשקלל תרחיש שבו AI מרפא סרטן אך מחליש חצי מהאוכלוסייה בדרך אחרת, והזהירו שהעולם הקפיטליסטי מעדיף מוצרים שגורפים כסף מהר, כמו שיפור אימיילים או ציור מנגה, על פני מחקר ארוך טווח.51:16

אם AI יצליח לרפא סרטן אבל להחיד חצי מאוכלוסייה בדרך אחרת, הרווחנו או הפסדנו? אני לא יודע לשקלל את זה.דני, על מאזן התועלת והסכנה51:16

בסיום ענו לשאלתה של מאיה הדר מתי יקימו סטארט־אפ משלהם, שבו דרור יהיה מנכ״ל ודני סמנכ״ל טכנולוגיות. דני השיב שאין לו פרסונה של מנכ״ל אך גם לא בטוח שהוא CTO טוב, ודרור הזכיר שדני כבר היה מנכ״ל ושאין להם עדיין רעיון. הם סיכמו בציטוט של פבלו פיקאסו על מחשבים חסרי תועלת שנותנים תשובות, והדגישו שהדבר החשוב הוא לשאול שאלות.52:53

מחשבים חסרי תועלת. כל מה שהם יודעים לעשות זה לתת תשובות. החשוב זה לשאול את השאלות.דני, בסיום פרק השאלות53:25