תרמית הסקרים או קיפאון גושי: המבוך הפוליטי של בחירות 2026

מלחמת הסקרים: פערים חסרי תקדים או חריגים בודדים?

כשבועיים בלבד נותרו עד ליום הבחירות בישראל, התחושה בקרב הציבור והפרשנים היא של אובדן דרך מוחלט בכל הנוגע להבנת מפת המנדטים. בעוד שבעבר מערכות בחירות התאפיינו בהתכנסות הדרגתית של מכוני הסקרים השונים לקראת תמונה אחידה, הפעם הציבור נחשף לתרחישים קוטביים לחלוטין. ערוצים מסוימים מנבאים ניצחון מוחץ ורוב יציב לגוש נתניהו, בעוד שרשתות אחרות מציגות תמונה הפוכה שבה הליכוד ושותפיו רחוקים מאוד מרף 61 המנדטים הנדרש להקמת ממשלה.▶ 0:07

זה מרגיש לפעמים יותר כמו אסטרולוגיה מאשר ניתוח פוליטי אמיתייונית לוי, מגישת הפודקאסט▶ 0:57

כדי לעשות סדר במבוך הנתונים, אירחו מגישי הפודקאסט Unholy, יונית לוי וג'ונתן פרידלנד, את ד"ר דליה שיינדלין, סוקרת, אסטרטגית פוליטית וכותבת הספר העץ העקום של הדמוקרטיה בישראל. שיינדלין, שייעצה לעשרות מערכות בחירות בישראל וברחבי העולם, מבהירה כי התחושה של אנדרלמוסיה בסקרים נובעת בעיקר מהתמקדות בנתונים החריגים. לדבריה, שישה מתוך שמונת מכוני הסקרים הפועלים באופן סדיר בישראל מציגים תמונה עקבית מאוד כבר כמעט שנתיים, שבה גוש הקואליציה אינו מגיע לרוב של 61 מנדטים.▶ 2:56

שיינדלין מפרטת כי שני המכונים המציגים תוצאות שונות באופן דרמטי מזוהים עם גופי תקשורת הממוקמים בצד הימני של המפה הפוליטית, כמו ערוץ 14 ורשת i24. סקרים אלו העניקו בעבר לגוש נתניהו 63 ואף 67 מנדטים. עם זאת, היא מצביעה על כך שאפילו בסקרים חריגים אלו מסתמנת מגמת ירידה בחודשים האחרונים, בעוד שבסקרים המרכזיים נרשמה עלייה קלה בלבד של כסגל מנדט וחצי לטובת הקואליציה. המסקנה המרכזית, לדבריה, היא שישנה התכנסות איטית, אך עדיין קיים פער תפיסתי עמוק בין הנתונים המיועדים לבסיס התמיכה של הימין לבין שאר המכונים.▶ 4:23

הקולות הצפים ומפלגות הסף: היכן יוכרעו הבחירות?

אחד הגורמים הקריטיים ביותר בהבנת מערכת הבחירות הנוכחית הוא שאלת המצביעים המתלבטים. שיינדלין מבהירה כי בניגוד לרושם שנוצר, מספר הבוחרים המתלבטים בין שני הגושים המרכזיים קטן מאוד ומוערך בכשלושה אחוזים בלבד מהבוחרים. רוב המתלבטים הרשומים בסקרים אינם מתלבטים בין ימין לשמאל, אלא מתלבטים בין מפלגות שונות בתוך אותו הגוש, או בשאלה האם לצאת ולהצביע ביום הבחירות.▶ 7:34

אנחנו חברה שנסקרת יותר מדי, וזה ההבדל הגדול ביותר בינינו לבין מדינות אחרותד"ר דליה שיינדלין, סוקרת ואסטרטגית פוליטית▶ 12:56

גורם דרמטי נוסף הוא מפלגות הקצה והמפלגות החדשות המרחפות סביב אחוז החסימה שעומד על שלוש נקודות עשרים וחמש מאיות האחוז. מפלגות אלו, כמו מפלגת האזרחים של עופר וינטר או מפלגת המילואימניקים, עשויות לשנות לחלוטין את חלוקת המנדטים אם יעברו את הסף ויקבלו ארבעה מנדטים, או לחלופין לשרוף עשרות אלפי קולות אם יכשלו. שיינדלין מציינת כי רבים מהתומכים במפלגות אלו מבינים את הסיכון של אובדן הקול, ולכן ההחלטה הסופית שלהם מאחורי פרגוד ההצבעה נותרת בלתי צפויה עד לרגע האחרון.▶ 8:05

בתשובה לשאלתו של ג'ונתן פרידלנד לגבי גודל המדגם המקובל בישראל - שעומד לרוב על כ-500 נסקרים בלבד בסקרי תקשורת - מסבירה שיינדלין כי גודל מדגם זה נובע ממגבלות תקציב ולוחות זמנים דחוקים של גופי המדיה. עם זאת, בסקרים פנימיים שמזמינות המפלגות לצורכי אסטרטגיה, גודל המדגם נע בין 700 ל-1,000 נסקרים כדי לאפשר ניתוח מדויק של תתי-קבוצות. היא מוסיפה בבדיחות הדעת כי למרות הביקורת על הסקרים בישראל, מצב הטיב של סקרי המדינות בארצות הברית גרוע בהרבה.▶ 10:53

הצבעה רגשית ומגמות דמוגרפיות

המראיינים מעלים את שאלת הגורמים הסמויים מן העין, כגון שיעורי ההצבעה במגזרים השונים, כוחו של הימין הקיצוני, או השפעתם של מצביעים צעירים המצביעים בפעם הראשונה. שיינדלין מבהירה כי ניתוח נתוני ההצבעה מראה שצעירים יהודים בישראל בני 18 עד 34 נוטים להיות ימניים וניציים יותר באופן משמעותי בהשוואה למבוגרים בני 55 ומעלה. עם זאת, היא מחדדת כי אין מדובר בתופעה חדשה של מערכת הבחירות הנוכחית, אלא במגמה דמוגרפית מתמשכת שנמשכת כבר מעל עשור.▶ 14:18

נושא נוסף שנבחן הוא שיעור ההשתתפות של האזרחים הערבים בישראל. בסקרים האחרונים מזהים עלייה מסוימת בנכונות ההצבעה בחברה הערבית בהשוואה לסבבים קודמים. עובדה זו משפיעה ישירות על המאזן הכללי, שכן חיזוק המפלגות הערביות מגדיל את גוש האופוזיציה הכללי. בנוסף, שיינדלין מדגישה כי השמועות על גל הגעה מסיבי של ישראלים המתגוררים בחו"ל כדי להצביע הן בעיקר ספקולציה תקשורתית, שכן אפילו הגעה של עשרות אלפים בודדים אינה מספקת כדי לשנות מנדט שלם, שנדרשים עבורו כ-40,000 קולות.▶ 15:18

אלימות מייצרת עמדות ניציות ונוקשות יותר, וזה קורה בבירור בשני הצדדיםד"ר דליה שיינדלין, סוקרת ואסטרטגית פוליטית▶ 20:26

לשאלה מדוע הגושים בישראל נותרים סטאטיים לחלוטין גם לאחר אירועים מטלטלים כמו מלחמות, אסונות או גילויים פוליטיים דרמטיים, משיבה שיינדלין באמצעות המושג מתומחר. הציבור הישראלי מכיר את בנימין נתניהו ואת עמדותיו כבר עשרות שנים, ועמדות הבוחרים לגביו ולגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני התגבשו מזמן. היעדר תהליך שלום לצד סבבי לחימה חוזרים ונשנים לאורך השנים מקשיחים את עמדות הציבור ומניעים אותו ימינה באופן קבוע.▶ 18:04

התאמה לראשות הממשלה והמפתח להרכבת הקואליציה

שאלת ההתאמה לתפקיד ראש הממשלה מהווה מדד מרכזי נוסף בסקרים. יונית לוי מציינת כי בסקרים של ערוץ 12 הדגישו את יתרונו הקיים של גדי איזנקוט או מועמדים נוספים על פני נתניהו בשאלת ההתאמה. שיינדלין מסבירה כי למרות שישראל אינה מנהלת בחירות ישירות לראשות הממשלה, מדד ההתאמה האישית משקף את תקרת הזכוכית של המנהיגים.▶ 23:36

הנתון המעניין ביותר, לפי שיינדלין, הוא שתקרת התמיכה בנתניהו בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה נותרת יציבה סביב 38% עד 43% בלבד מכלל הנסקרים. נתניהו מעולם לא הגיע לרוב מוחלט מעל 50% בסקרי התאמה אלו בארבע השנים האחרונות. עם זאת, ניסיונו הפוליטי העשיר ויכולת המיקוח הקואליציונית שלו מאפשרים לו לעיתים קרובות להרכיב ממשלה גם ללא רוב מוצק בציבור הרחב, הודות למבנה המערכת הפרלמנטרית.▶ 27:30

בסיום הדיון נבחנה שאלת הפער המגדרי. פרידלנד תהה האם קיימים הבדלים בדפוסי ההצבעה בין גברים לנשים בישראל, בדומה למגמות הבולטות בארצות הברית ובאירופה. שיינדלין השיבה באופן נחרץ כי בישראל כמעט ולא קיים פער מגדרי בנושאים פוליטיים וביטחוניים. הגורם הדמוגרפי המכרע והחזק ביותר בישראל הוא מידת הדתיות של הבוחר, לצד הגדרת הזהות הפוליטית העצמית.▶ 31:13

סוקר טוב יכול לומר לך למי תצביע עוד לפני שאתה יודע זאת בעצמךד"ר דליה שיינדלין, סוקרת ואסטרטגית פוליטית▶ 33:24

לסיכום, שיינדלין מבהירה כי הכרעת מערכת הבחירות הקרובה לא תיקבע רק בקלפי, אלא במוטיבציה של מנהיגי המפלגות להגיע להסכמות קואליציוניות ביום שאחרי. המפתח להרכבת הממשלה הבאה יימצא בידיהם של מספר מצומצם של ראשי מפלגות מן האופוזיציה והמגזר הערבי, שיצטרכו להחליט אם הם מסוגלים לגשר על הפערים ביניהם ולהציב אלטרנטיבה שלטונית מתפקדת.▶ 33:53