קרב המנדטים, החרם הערבי והאפשרות לממשלת מיעוט: ניתוח ישורת הסיום של הבחירות

מתח שיא במטה הבחירות: גוש השינוי מול גוש נתניהו

הישורת האחרונה של מערכת הבחירות בישראל מתאפיינת בדריכות רבה ובמתח פוליטי גבוה במיוחד. ככל שמועד היציאה לקלפיות מתקרב, הדיונים במערכות הפוליטיות והתקשורתיות מתמקדים בשאלה האם אחד מהגושים היריבים יצליח להשיג את הרוב המיוחל של 61 חברי כנסת. בשיחה בפודקאסט Unholy, העיתונאי ג'ונתן פרידלנד והעיתונאית יונית לוי מנתחים את הדינמיקה הזו ואת התחושות המורכבות המלוות את הציבור בישראל בימים אלו.▶ 0:12

לדברי יונית לוי, המתח הציבורי בישראל הגיע לשיא שאינו זכור במערכות בחירות קודמות. התחושה הרווחת בקרב שני המטות הפוליטיים היא שמדובר במערכת בחירות גורלית במיוחד. בעוד שתומכי הקואליציה חוששים מאובדן השלטון ומהעברת ההגה לידי האופוזיציה, תומכי גוש השינוי מרגישים כי תוצאות הבחירות יקבעו את אופייה ועתידה של המדינה. תחושת החרדה והכובד הפוליטי חוצה את כל קווי המפלגות והמגזרים.▶ 1:52

האווירה היא של מערכת בחירות גורלית במיוחד, עם תחושת כובד חזקה במיוחד בקרב תומכי גוש השינוי.יונית לוי, עיתונאית ומגישת חדשות 12▶ 1:57

ניתוח סקרים שערכה ד"ר דליה שיינדלין מצביע על אסימטריה עמוקה בתפיסת הסיכונים בין שני הגושים. הסקרים מראים כי בעוד שתומכי גוש נתניהו עשויים לקבל בהשלמה מסוימת הפסד בבחירות, בקרב מתנגדי נתניהו קיימת קבוצה משמעותית המגדירה ניצחון של הימין כאירוע הרסני וחסר תקדים. אצל חלק מהמשיבים אף עולות מחשבות קיצוניות על עזיבת הארץ אם הליכוד ושותפיו ירכיבו את הממשלה הבאה.▶ 2:58

בצד של גוש השינוי, מסתמנת התעוררות מסוימת לאחר שבועות של רדימות קמפיין. גדי איזנקוט החל להוביל קו אגרסיבי יותר, תחת הסיסמה כי מפלגתו חייבת להיות הגדולה ביותר בגוש כדי להבטיח את הרכבת הממשלה. במקביל, נפתלי בנט מקיים מפגשים רבים בשטח ומתעמת ישירות עם תומכי נתניהו, בעוד שיאיר לפיד שומר על נוכחות תקשורתית מתונה ונמוכה יחסית.▶ 4:01

כל מה שתשמעו מנתניהו הוא רק אימה, פחד ושקרים.יונית לוי, בציטוט עמדת גדי איזנקוט▶ 4:40

אסטרטגיית הראיונות של נתניהו והמאבק על בסיס הימין

ההחלטה לשמור את יאיר לפיד מעט בצל מוסברת ברצון שלא להרחיק מצביעי ימין רכים ומרכז. דמותו הציבורית של לפיד, המזוהה לעיתים בתקשורת הימנית עם הליברליזם התל-אביבי, נתפסת ככזו שעלולה להרתיע מצביעים מתנדנדים. ניסיון העבר מראה כי לפיד נכון לפנות את הבמה עבור דמויות אחרות בגוש, כפי שעשה בעבר עבור בני גנץ ונפתלי בנט, כדי למקסם את סיכויי הגוש להחליף את השלטון.▶ 5:34

מנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל קמפיין ראיונות אינטנסיבי במיוחד, תוך בחירה מדוקדקת של גופי התקשורת. נתניהו מתמקד בעיקר בערוצים אוהדים כדוגמת ערוץ 14 ובמראיינים שאינם מקשים עליו בשאלות נוקבות. המסר המרכזי שהוא מעביר לאורך כל הראיונות נותר זהה לזה שהוא מפיץ מזה עשרות שנים: הצגת השמאל כסכנה קיומית לביטחון ישראל והבטחה כי רק הנהגתו תספק הגנה.▶ 8:20

במסגרת ראיונות אלו, נתניהו נדרש להתייחס גם להרכב הקואליציה העתידית שלו. בין היתר טען כי איתמר בן גביר לא יכהן כשר הביטחון בממשלתו, אף על פי שבן גביר דורש את התפקיד. לוי ופרידלנד מזכירים כי בעבר נתניהו הצהיר כי בן גביר לא יכהן כלל כשר בממשלתו - הבטחה שהופרה עם הקמת הממשלה הנוכחית, דבר המעלה ספקות לגבי נחרצות הצהרותיו הנוכחיות.▶ 9:05

נתניהו אף מנסה להרחיק ממנו את האחריות למחדלי 7 באוקטובר על ידי השוואה לאירועים היסטוריים בינלאומיים, כגון מתקפת 11 בספטמבר בארה"ב. נתניהו ציין כי נשיא ארה"ב דאז ג'ורג' בוש לא נדרש להתפטר לאחר האסון. בתגובה לכך, יריביו הפוליטיים, ובהם נפתלי בנט, דחו בתוקף את ההשוואה והזכירו כי בוש לא העביר כספים לארגון טרור ולא הגדיר את מנהיגו כנכס אסטרטגי.▶ 12:00

ג'ורג' בוש לא העביר מיליארדי דולרים לאל-קאעידה, ובוש מעולם לא אמר שבן לאדן הוא נכס.יונית לוי, בציטוט תגובת נפתלי בנט לנתניהו▶ 13:15

פרשות אחרונות, חששות מהסלמה וחישובי 61 המנדטים

כדי להבטיח את הגעתו לרף 61 המנדטים, נתניהו מנהל קמפיין משותף והדוק עם בצלאל סמוטריץ', הכולל מטה יום בחירות מאוחד. המטרה היא למנוע תרחיש שבו אחת ממפלגות הציונות הדתית תרד אל מתחת לאחוז החסימה ובכך תאבד את הקולות הקריטיים להרכבת הממשלה. שיתוף הפעולה הזה מדגיש עד כמה נתניהו תלוי בשותפיו מימין לצורך הישרדותו הפוליטית.▶ 15:45

במקביל לקמפיין, כותרות סוערות עלו בעקבות חשדות שנחשפו בנוגע למקורבו ויועצו הקרוב של נתניהו, יונתן אוריך. לפי הדיווחים, אוריך נפגש במהלך המלחמה עם גורמים קטארים בכירים במטרה לשפר את תדמיתה של קטאר. אף שעדיין לא ברור כיצד גילויים אלו משפיעים על בסיס התומכים של הליכוד, מדובר במכה תדמיתית המסיטה את תשומת הלב מהמסרים המרכזיים של הקמפיין.▶ 16:10

סוגיה נוספת המעסיקה את המערכת הפוליטית היא החשש משימוש ב"הפתעת אוקטובר" או הסלמה ביטחונית יזומות לפני יום הבוחר. גורמים באופוזיציה, ובהם אביגדור ליברמן, טענו כי נתניהו עשוי לחתור להסלמה צבאית כדי לשנות את תמונת המנדטים. עם זאת, לוי מציינת כי דחיית בחירות בישראל דורשת רוב מיוחד של 80 חברי כנסת, דבר שהופך מהלך כזה למורכב כמעט בלתי אפשרי מבחינה חוקתית.▶ 17:10

חשש מרכזי נוסף של גוש השינוי נוגע לאפשרות של עריקות ביום שאחרי הבחירות. במידה ונתניהו יגיע ל-59 או 60 מנדטים, הוא עשוי להפעיל לחצים כבדים על חברי כנסת בודדים מסיעות המרכז-שמאל כדי שיחצו את הקווים ויעניקו לו את הרוב הדרוש, כפי שארע בממשלת בנט-לפיד הקודמת.▶ 19:41

הסוגיה העדתית וחידת הקול הערבי במפה הפוליטית

בניגוד לרשימת ימינה בעבר, הרשימות הנוכחיות של גוש השינוי מורכבות ברובן מאנשי מקצוע, מנכ"לי משרדים לשעבר ואישי ציבור שהתחייבו פומבית שלא לשבת תחת נתניהו. ניתוח הרכב הרשימות מראה כי פוטנציאל העריקה נמוך בהרבה בהשוואה לעבר, שכן רוב המועמדים אינם מזוהים אידיאולוגית עם הליכוד או עם מפלגות הימין הקלאסי.▶ 22:00

נקודה מעניינת נוספת היא הרקע של גדי איזנקוט, המגיע ממוצא מרוקאי. בעוד שבמשך עשרות שנים הליכוד ביסס את כוחו על תמיכה נרחבת של הציבור المזרחי, איזנקוט נמנע מלהבליט את זהותו العדתית כקלף בחירות. בראיונותיו בעבר הבהיר כי מעולם לא הרגיש מופלה בשל מוצאו, ומשקיפים פוליטיים תמהים האם שימוש פעיל יותר בזהותו العדתית היה יכול לסייע לו למשוך קולות מלב הליכוד.▶ 25:00

סוגיה מרכזית החוזרת בכל מערכת בחירות היא חישוב המפלגות הערביות במפת הגושים. בסקרי דעת הקהל המרכזיים, מפלגות כמו רע"מ והרשימה המשותפת אינן נספרות כחלק מאף אחד מהגושים. לו היו נספרות כחלק מגוש השינוי, הגוש האנטי-ביבי היה נהנה מרוב יציב של כ-70 מנדטים, אך מורכבות פוליטית ואידיאולוגית מונעת את ההכללה הזו.▶ 27:20

גדי איזנקוט הציב ארבעה תנאי סף להצטרפות לממשלתו: שירות לאומי או צבאי, הכרה בישראל כמדינה יהודית, מחויבות לעקרונות מגילת העצמאות והגדרת חמאס כארגון טרור שיש להשמידו. בעוד שמנסור עבאס ורע"מ יכולים להסכים לשלושת התנאים הראשונים, התנאי הרביעי מציב מכשול בלתי עביר עבורם, ובכך מונע כניסה רשמית שלהם לקואליציה.▶ 30:45

למרות זאת, קיימת אפשרות מעשית של הקמת ממשלת מיעוט בראשות גוש השינוי, שתתבסס על תמיכה חיצונית של המפלגות הערביות בהצבעות קריטיות ("רשת ביטחון"). במצב כזה, המפלגות הערביות לא יכהנו כשרים בממשלה, אך יאפשרו את הקמתה ואת החלפת שלטון נתניהו, כמו גם העברת חוקים מרכזיים והקמת ועדת חקירה ממלכתית.▶ 31:30

פרסים וסיכום: מחוצפה בקמפוס ועד יזמות יהודית ייחודית

בחלקו האחרון של הפרק, פרידלנד ולוי מעניקים את הפרסים המסורתיים של הפודקאסט - "פרס החוצפה" ו"פרס המנטש". השבוע, הפרסים נעו בין גילויים מדאיגים של אנטישמיות בקמפוסים בארה"ב לבין יוזמות עסקיות יצירתיות בקהילה היהודית.▶ 36:50

"פרס החוצפה" הוענק לפעילים פרו-פלסטינים באוניברסיטת אורגון. הפעילים פרצו למתחם בית הלל בקמפוס, גנבו את הסוכה שהוקמה לכבוד חג הסוכות, ותלו כרזות שטנה ברחבי הקמפוס עם תמונתו של מנהל בית הלל תחת הכותרת "אויב העם". הפעילים טענו כי הארגון תומך בציונות ולפיכך מהווה חלק מ"רצח עם", טענה שנדחתה בתוקף על ידי הנהלת המוסד והסטודנטים.▶ 37:15

גניבת הסוכה אינה קשורה לציונות או לממשלה, זו פגיעה בזהות היהודית והפיכת יהודים למטרה.ג'ונתן פרידלנד, עיתונאי העיתון גרדיאן▶ 39:33

מנגד, "פרס המנטש" הוענק לחברה האמריקאית "Token Jew", המייצרת מוצרי קנאביס כשרים המותאמים לחגי ישראל. החברה מציעה דבש מועשר ב-THC לראש השנה, סוכריות גומי כשרות לפסח המכונות "ארבע כוסות", ואף אוזני המן מיוחדות לפורים. פרידלנד ציין בשעשוע כי למרות הקשיים הרגולטוריים שעמם מתמודדת החברה, השמות והמוצרים מעלים חיוך ומביאים שמחה קטנה לציבור הרחב.▶ 40:15