מי באמת הוריד את מחירי הדיור: הקרדיט של נתניהו מול הנתונים בשטח

הקרדיט של נתניהו והטענה להגדלת ההיצע

בשודר מיוחד ובסדרת ראיונות שקיים בחודשים האחרונים, חזר ראש הממשלה בנימין נתניהו על הטענה הכלכלית המרכזית שלו בנוגע לשוק הנדל"ן: בתקופת ממשלת בנט-לפיד זינקו מחירי הדיור בלמעלה מ-20%, בעוד שממשלתו הנוכחית הצליחה לבלום את ההתייקרות ואף להביא לירידת מחירים של כ-1.5%. לדברי נתניהו, הישג זה הושג הודות למדיניות אקטיבית של דחיפת בנייה והגדלה מסיבית של היצע יחידות הדיור בשוק.▶ 5:05

אנחנו, כיוון שדחפנו בארבע השנים האלה בנייה של מאות אלפי יחידות דיור, הגדלנו את ההיצע כתוצאה מזה המחיר ירד.בנימין נתניהו, ראש הממשלה▶ 8:11

מבחינה משפטית וכלכלית, כדי לנכס הישג למדיניות ממשלתית יש צורך בהוכחת קשר סיבתי עובדתי ומשפטי. כלומר, יש לבחון האם הפעולות שנקטה הממשלה הנוכחית הן אלו שהובילו בפועל לתוצאה של ירידת המחירים, והאם ניתן היה לצפות כי מהלכים אלו יניבו את התוצאה המדוברת.▶ 8:34

נתוני הלמ"ס ודוח בנק ישראל: מתי ניתנו היתרי הבנייה?

בחינת נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מראה כי קצב התחלות הבנייה בישראל עמד על כ-65 אלף יחידות דיור בשנת 2021 וכ-70 אלף יחידות דיור בשנת 2022 - תקופת כהונתה של ממשלת השינוי. בשנים 2023 ו-2024 עמד קצב התחלות הבנייה על מספרים דומים של כ-65 עד 70 אלף דירות, ורק בשנת 2025 נרשמה ענייה קלה לכ-80 אלף התחלות בנייה.▶ 11:42

עם זאת, דוח בנק ישראל לסיכום שנת 2025 (פרק הדיור) מבהיר בצורה חד-משמעית את המקור לגידול בהתחלות הבנייה. בדוח נכתב מפורשות כי הגידול בהיצע הדירות והיקף הבנייה הפעילה התאפשרו על רקע רמה גבוהה של היתרי בנייה ושיווקי קרקעות שהונפקו בשנים הקודמות - כלומר בשנים 2021 ו-2022. מכיוון שתהליכי תכנון, שיווק ורישוי נדל"ן אורכים שנים, הבנייה בפועל נשענת על התשתיות התכנוניות שהונחו בקדנציה הקודמת.▶ 13:34

הבטחות הבחירות בתחום הדיור: מה יושם בפועל?

ערב הבחירות הציג נתניהו תוכנית חומש מפורטת למאבק במחירי הדיור, שכללה שלושה צעדים מרכזיים להגדלת ההיצע: הנפקת אגרות חוב ממשלתיות צמודות למחירי הדיור כדי לספק חלופת השקעה למשקיעים, קיצור דרמטי של זמני קבלת היתרי הבנייה באמצעות אכיפה בדיעבד, והמשך סיבסוד קרקעות לזוגות צעירים בהיקף של 80 אלף יחידות דיור.▶ 15:24

ננפיק איגרות חוב ממשלתיות צמודות למחירי הדיור. אנשים קונים דירות כי הם חוששים שהמחירים יעלו.בנימין נתניהו, ערב הבחירות▶ 15:30

בפועל, אף אחת מההבטחות הללו לא יושמה. לא הונפקו אג"ח צמודות מדד דיור, וסקור מנהל התכנון מראה כי זמני הוצאת היתרי בנייה בישראל עדיין עומדים על 300 עד 400 ימים - פי שישה מהממוצע במדינות מפותחות. בנוסף, בספירת הגרלות "דירה בהנחה" שנערכו בתקופת הממשלה הנוכחית, הוגרלו כ-35 אלף דירות בלבד - פחות מחצית מהיעד שהובטח.▶ 16:16

הגורם האמיתי לירידת המחירים: מדיניות הריבית

אם הגדלת ההיצע הממשלתית לא היא שהביאה לבלימת המחירים, מה כן גרם לירידה? התשובה הכלכלית הברורה היא מדיניות הריבית של בנק ישראל. בעקבות משבר האינפלציה העולמי שלאחר מגפת הקורונה, העלה נגיד בנק ישראל את הריבית במשק בצורה חדה. העלאת הריבית ייקרה באופן הישיר את המשכנתאות וההלוואות, צמצמה את יכולת ההחזר של הרוכשים והובילה להאטה חריפה בביקושים בשוק הדיור.▶ 18:32

אצלם זה עלה ב-20% מחירי הדיור, עצרנו את זה וזה ירד פעם ראשונה. את יודעת למה? כי בנינו מאות אלפי דירות.בנימין נתניהו, בריאיון לעכשיו 14▶ 20:03

הפרדוקס המרכזי בטענות הממשלה טמון בכך שצעדי בנק ישראל - שהיו הגורם המרכזי לבלימת האינפלציה והדיור - זכו לביקורת חריפה ומתמשכת מצד שרי הממשלה עצמם. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרים נוספים תקפו שוב ושוב את נגיד בנק ישראל על העלאות הריבית ודרשו להורידה, בעוד שיועצים כלכליים מטעם הממשלה אף הציעו לסבסד את תשלומי המשכנתאות של הציבור.▶ 21:50

אני בחצי השנה האחרונה אמרתי שצריך להוריד את הריבית. אני בחיכוך נוקב וארוך זמן כבר עם הנגיד.בצלאל סמוטריץ', שר האוצר▶ 22:47

לסיכום, בעוד הממשלה מנסה לנכס לעצמה את הבלימה במחירי הדיור ומייחסת אותה להגדלת ההיצע, הנתונים העובדתיים מראים כי היצע הדירות שנבנה נשען על מהלכים של ממשלות קודמות, הצעדים שהבטיחה הממשלה לא יצאו לפועל, והגורם הבלעדי שהביא לצינון השוק הוא העלאת הריבית - צעד שהממשלה נאבקה נגדו בזמן אמת.▶ 23:56