מויהאן: הפודקאסטים הפכו למקלט של יהודים, והתקשורת מוכרת להם נרטיב שקרי
מייקל מוהאן מספר בתוכנית בעיות העם הנבחר איך תוכנית עצמאית הפכה לקהילה של יהודים ושל ספקנים, למה התקשורת הממוסדת מפסידה, ואיך שיח אנטי-ישראלי השתלט על קמפוסים ועל הדיון באירופה.
עיקרי הדברים
- מוהאן אמר שהצלחת The Fifth Column נבעה מכך שהמגישים לא ניסו למצוא חן בעיני התקשורת הממוסדת.
- לדבריו, הקהילה שנוצרה סביב הפודקאסט מספקת חינוך נגיש לאנשים שלא יכלו לשלם על מכללה.
- הוא טען שהשיח על ישראל, רצח עם ואפרטהייד הפך לסיסמה שקשה לנהל מולה ויכוח עובדתי.
- בצרפת ובאירופה הוא זיהה בעיה חברתית ותרבותית שאינה רק כלכלית, לצד עליית לה פן ומלנשון.
- בפרשת קורנל ובשיח על פורנו הוא קרא לאחריות אישית בלי להסיר אחריות מהתוקף.
אורח התמיכה הרגשית
הפרק נפתח בבדיחה על מחאת וייטנאם ועל השיר Student Demonstration Time של הביץ׳ בויז, שבו מייק לאב תיאר סטודנטים שיצאו למחות ומצאו את עצמם לימים לצד טראמפ. יעל אירחה את מייקל מוהאן בתוכנית בעיות העם הנבחר והציגה אותו כמי שמכיר היטב את הזירה התקשורתית, את הפודקאסטים ואת השיח היהודי בארצות הברית.
מוהאן, לשעבר מ-Vice ומ-The Free Press, הוא כיום מגיש The Moynihan Report ומנחה שותף ב-The Fifth Column. בתוכנית הוא תואר כמי שקורא לעומק, בודק הערות שוליים ומזהה ציטוטים מומצאים; המגישים אמרו כי הוא אורח התמיכה הרגשית שלהם וכי הוא גורם להם להרגיש בנוח. הוא סיפר על עבודתו ב-Tablet, על כתבה שפרסם ב-2014 ועל כך שהשרתים קרסו בעקבותיה.▶ 1:38
בהמשך תיארו המגישים את כישרונו לזהות טקסטים לא אמינים. מוהאן סיפר שקרא ציטוטים אנטי-ישראליים לכאורה מלפני 30 עד 40 שנה, חיפש את המקור וגילה שהדבר מזויף. לדבריו, אנשים מניחים כיום שמדובר בבינה מלאכותית, אך במקרים רבים מדובר פשוט בקצב לא נכון, בעובדות שאינן יכולות להיות נכונות ובציטוטים שמוחזרים בלי מקור.▶ 4:21
לא, זה לא הגיוני. זה אף פעם לא קרה. המשפט הזה אף פעם לא קייםמייקל מוהאן, על בדיקת מקורות▶ 4:21
לא תכננו קהילה
את The Fifth Column התחילו לפני כעשור, כמעט בלי פרסום, ולטענת מוהאן התוכנית לא נבנתה סביב תוכנית עסקית אלא סביב חופש לדבר על מה שמעניין. הוא אמר שהמעבר למודל מנויים ופרסום מוגבל נובע מכך שאינו מוכן לקדם מוצרים שאינו מאמין בהם. לדבריו, העשור הזה לימד אותו שהקהילה שנוצרה סביב הפודקאסט היא הדבר החשוב ביותר, יותר מכל הופעה בתקשורת הממוסדת.▶ 9:52
הוא סיפר על מפגש אקראי עם מאזין ברכבת התחתית בניו יורק, גבר בשנות הארבעים לחייו שהוריו מגרנדה ושהוא גדל בפלטבוש, ושאינו בעל השכלה אקדמית. לפי מוהאן, האיש עבד בניהול מלאי, האזין לפרק והתעניין בישראל, והשיחה עמו המחישה את הכוח של פודקאסטים עצמאיים: חינוך נגיש לאנשים שלא יכולים לשלם עשרות אלפי דולרים על מכללה.▶ 10:56
מוהאן אמר שההצלחה של התוכנית הייתה כמעט מקרית, אבל בשנה האחרונה הם התחילו לעבוד בכוונה. לדבריו, חשבון האינסטגרם צמח לכ-130 אלף עוקבים, והקליפים צברו 40 עד 50 מיליון צפיות. הוא לעג ל-CNN על כך שהחלה לשים מיקרופונים של פודקאסטים על השולחן, ואמר שהבעיה אינה הטכנולוגיה אלא התוכן: אנשים לא התחברו לפורמט אלא לחופש וליחס הלא מתנצל של המגישים.▶ 16:23
זה היה מאוד ברור שלא אכפת לנו. פשוט לא היה לנו אכפתיעל, על סוד ההצלחה של הפודקאסט▶ 18:01
אנטישמיות, אירופה והנרטיב
השיחה עברה לאנטישמיות ולישראל. מוהאן אמר שהוא מנסה להבין עד כמה הביקורת האנטי-ישראלית בקרב סטודנטים ובמעמד האינטלקטואלי מייצגת תנועה רחבה. הוא הזכיר את ראש עיריית ניו יורק ואת הדיון סביב 7 באוקטובר, ואמר שפוליטיקאים דמוקרטיים מתקשים להסביר מה קרה ביום ההוא בלי לרכך את המסר. לדבריו, גם מסעדות וסממנים פלסטיניים באירועים ציבוריים הפכו לחלק מהשיח.▶ 19:05
מוהאן התייחס למהומות ולמחאות הסטודנטים בצרפת ואמר שהסבר שלפיו התלמידים כועסים על מחסור במורים הוא מן הטיפשיים ששמע. לפי ניתוחו, מדובר באזורים עניים סביב פריז, כמו סן-דני וקלישי, ובבעיה חברתית עמוקה יותר ולא במחאת בתי ספר. הוא השווה את זה למחאות נגד מלחמת עיראק ולפיגועים באירופה, וטען כי מי שמוחה נגד ישראל או נגד ארצות הברית אינו בהכרח מגיב למדיניות אלא לזהות, למעמד ולטראומה היסטורית.▶ 20:42
הוא סקר את הבחירות בצרפת: לדבריו, ז'אן-לוק מלנשון מוביל בצד השמאלי הקיצוני, בעוד מרין לה פן מקבלת כ-35 אחוזים בסקרים, ומלנשון כ-15. מוהאן הזכיר את ז'אן-מארי לה פן, אביה של מרין, ואת הציטוט המפורסם שלו על השואה. הוא אמר שהמפלגות הימניות באירופה התחילו בשוליים אפלים, אך כיום הן מנסות להיראות מיינסטרים, בעוד יהודים בצרפת מתמודדים עם דילמה פוליטית קשה.▶ 25:35
ז'אן-מארי לה פן אמר את הציטוט המפורסם שלו: השואה הייתה פרט במלחמת העולם השנייהמייקל מוהאן, על ז'אן-מארי לה פן▶ 26:39
מוהאן טען שהדיון על הגירה באירופה אינו רק כלכלי. לדבריו, הטענה שמי שיקטוף חסה יעלם אינה העיקר; השכר יכול לעלות ואנשים אחרים ייכנסו לשוק. הבעיה האמיתית היא פער תרבותי וקהילות שאינן משתלבות, לצד שיח אינטלקטואלי שמסביר לעולים שהחיים שלהם כאן נהרסו בגלל גזענות ואסלאמופוביה. הוא הדגיש שיש גם פוליטיקאים ממוצא מהגרים שמתנגדים לכך, אך השיח הציבורי מעניק לגיטימציה לתת-מעמד.▶ 27:16
כשהמגישה הזכירה את בריטניה, מוהאן אמר שב-16 ערים באנגליה יש ראשי ערים מוסלמים, כולל לונדון וברמינגהם. הוא הוסיף שארצות הברית הצליחה יותר בהטמעה, אך הזהיר מפני גטואיזציה וחוסר השתלבות. לאחר מכן עבר לפוליטיקה האמריקאית: לדבריו, אל-סייד במישיגן נאלץ לרוץ למרכז בבחירות כלליות, בעוד שבפריימריז של DSA באפר וסט סייד אפשר לנצח עם קהל קטן וממוקד אידיאולוגית.▶ 31:09
ב-16 ערים באנגליה יש ראשי ערים מוסלמים, כולל לונדון וברמינגהםמייקל מוהאן, על בריטניה▶ 31:09
הדור, הקונספירציות והרשתות
מוהאן חזר לשאלת הדורות. לדבריו, מי שהפגינו נגד מלחמת וייטנאם והריעו להו צ'י מין הם כיום רפובליקנים, ומייק לאב מהביץ' בויז, שכתב על הפגנות הסטודנטים, מזוהה כיום עם MAGA. הוא תהה מי מהצעירים של היום יהיה בעוד 30 שנה בצד השני, והעריך שהשינוי יהיה דרמטי. לצד זאת, הוא אמר שקשה לנהל שיחה עם אנשים שכבר קיבלו נרטיב שלם על ישראל, רצח עם ואפרטהייד.▶ 35:55
הוא סיפר על פוסט של מכר שטען לרצח עם, ועל תגובה שהציעה לקרוא לזה רצח המוני אם אין קריטריונים. מוהאן השווה את השיח על עזה לשיחות שנערכו בבריטניה במלחמת העולם השנייה על הפצצות המבורג ודרזדן, שבהן נהרגו עשרות אלפי אזרחים. לדבריו, אז היה עדיין תיחום בין לוחמים ללא-לוחמים, ואילו היום מבטלים את ההבחנה ומאשימים עיתונאים בכך שהם לובשים מדי חמאס או מנהלים את הפודקאסט של הארגון.▶ 37:00
הוא אמר שעיראק נעלמה מהשיח ואף אחד כבר לא שואל מה קרה לדמוקרטיה שם או למיליציות השיעיות. לדבריו, בעוד עשר שנים אנשים יזכרו את התקופה הזאת כעוד סיסמה של רצח עם ואפרטהייד. הוא סיפר על ראיון עם לוקאס גייג', שהתחיל לפרק תיאוריות קונספירציה אחרי שצפה באחת מתפתחת בזמן אמת, כולל מלחמת עיראק שבה לחם כנחת.▶ 39:42
מוהאן תיאר את הקמפוסים כמקום שבו סטודנטים מקבלים חומר קריאה, פרופסורים מכשירים אותם, והם יוצאים בתחושה שיש להם ידע סודי. לדבריו, הרשתות החברתיות מאפשרות לצרוך את הנרטיב באופן פסיבי, באמצעות טיקטוק ותמונות מעזה, בלי לבדוק הקשר. הוא הוסיף שגם תמונות קשות מ-7 באוקטובר לא גרמו לו לרצות לצפות בהן, מפני שכבר היה חד-משמעי בעמדתו.▶ 42:22
קורנל, פורנו ואחריות
הדיון עבר לפרשת האונס בקורנל. מוהאן אמר שאנשים מקבלים שתי גרסאות שונות של העובדות, תלוי באיזה חלק של האינטרנט הם נמצאים, ושאל אם שתיהן יכולות להיות נכונות. לדבריו, עורכי דין מציגים רק את העובדות שמשרתות אותם, אבל התקשורת מציגה את הסיפור כאילו יש אמת אחת ברורה. בהמשך סיפר על חסר בית ששאל אותו על המלחמה והשיב כי הוא גר ברחוב.▶ 50:01
גברתי, אני גר ברחובחסר בית בשיחה עם יעל, לפי הסיפור בתוכנית▶ 54:23
מוהאן אמר שהתקשורת בוחרת נרטיב דביק וזוכרת את השורה התחתונה, ולא את העובדות. לדבריו, אנשים זוכרים את סיפור קורנל כעונש של כתיבת מאמרים, גם אם הדבר לא היה מדויק, וכך קורה גם בישראל ובעזה. הוא טען שצעירים רבים נושמים אש על ישראל בלי לדעת מה היה ב-1948 או מה הייתה מלחמת ששת הימים, ושהם עוקבים אחרי באזפיד ולא אחרי היסטוריה.▶ 55:27
לטענתו, האוניברסיטאות הפכו לזירת אינדוקטרינציה אידיאולוגית, אך לא כולם נכנעים לה. הוא קשר את פרשת קורנל לתרבות הפורנו: לדבריו, פורנו נגיש כיום בקלות, והנורמות המיניות שהצעירים רואים משפיעות על תפיסתם את המותר והאסור. הוא הוסיף שאין זה דבר חריג שבחורה בת 19 תחשוב שחוויה מינית מסוימת היא נורמלית, מפני שהיא צפתה בפורנו.▶ 57:08
מוהאן הזכיר את קמיל פאליה, שטענה כי יש לדון אם חינוך משותף הוא רעיון טוב כאשר בנות כה פגיעות. הוא הדגיש שאינו מצדיק תוקפים, אך טען שצריך לדון באחריות אישית ובהחלטות שהצעירים מקבלים. לדבריו, פאליה, פמיניסטית ולסבית, נלחמה באינפנטיליזציה של נשים ואמרה שהאחריות לא מוסרת מהתוקף, אך גם למי שנכנס למצב מסוכן יש אחריות.▶ 59:49
הוא הביא את משל המפתחות של פאליה: מי שמשאיר ב.מ.וו חדשה בשכונה קשה עם מפתחות על המכסה לא אשם בגניבה, אבל הוא עדיין נהג בחוסר אחריות. מוהאן הדגיש שזה לא מבטל את אחריות הפושע, אלא מציב שאלה מעשית. הוא הוסיף שאותה חשיבה צריכה לחול גם על גברים ששותים או צורכים סמים ומקבלים החלטות גרועות, ושאין להפוך טרגדיה לכלי לקידום אג'נדה פוליטית.▶ 1:02:29
המגישה שיתפה זיכרון ממפגש בבר במיאמי, שבו השניים התווכחו על השואה לאחר שמוהאן שתה. מוהאן צחק ואמר שהוא זוכר את הדיון, וסיפר על ספרי שואה רבים שהוא קורא. השיחה כללה גם בדיחות על כך שאמו של המגישה רואה רק סרטים שבהם מישהו גוסס או סרטי שואה, והמגישים סיכמו שהם צריכים פסטיבל סרטים משלהם.▶ 1:06:18
סיום: ג'ון קיוזאק והמנוי
לאחר תודה הדדית, עברו המגישים לדבר על ג'ון קיוזאק. המגישה אמרה שהוא נראה לאחרונה כמו אישה בת 60, ומוהאן הוסיף שככל הנראה ניתוחים פלסטיים לא הועילו לו. הם לעגו לציוצים האנטי-ישראליים שלו ואמרו ששנאה אינה טובה לעור. מוהאן הדגיש שהוא עדיין אוהב כמה מסרטיו, אך מתקשה להפריד בין הדעות הפוליטיות לבין הדימוי הציבורי.▶ 1:09:04
כשאתה הופך אנטי-ישראלי לחלוטין, אנטי-ציוני, אתה נהיה מכועריעל, על ג'ון קיוזאק▶ 1:10:39
בסיום הודיעו המגישים שהפרק בחינם, אך הציעו למאזינים להצטרף ל-Ark Plus כדי לקבל תוכן בלעדי, להאזין ללא פרסומות ולשלוח שאלות לצ'אט הקבוצתי. הם הזכירו את Call Me Back, Ark News Daily ותוכניות נוספות ברשת, וקראו לתמוך בתקשורת יהודית עצמאית. מוהאן אמר שהוא לא מתעניין במיתוג מחדש של התוכנית, כל עוד הוא ויעל ממשיכים לעשות אותה.▶ 1:12:50
הדברים המובאים הם של המרואיינים ולא נבדקו. הכתבה נערכה אוטומטית מתוך תמלול של השיחה.
