מדינות המפרץ והמזרח התיכון: ד״ר מיכל יערי על האתגרים האזוריים ויחסי ישראל

הסתבכותה של סעודיה בזירה התימנית

המזרח התיכון עבר שינוי עמוק בשנים האחרונות, כאשר סוגיות שהיו בעבר נחלתם של מומחים בלבד הפכו לנושא שיחה מרכזי בכל בית בישראל. ד״ר מיכל יערי מבהירה כי כדי להבין את מפת האינטרסים הנוכחית, יש לנתח את ההשתלשלות ההיסטורית החל מהמבצע הצבאי שפתחה סעודיה נגד החות'ים בתימן בשנת 2015. הסעודים מעריכים כי המבצע יסתיים בניצחון מהיר תוך מספר שבועות, אך הלחימה נגררה לשנים ארוכות והסתיימה בהפסקת אש ב-2022 ללא הכרעה.▶ 0:25

המוטיבציה הסעודית להתערבות בתימן נבעה מהחשש מהתבססות כוח שיעי הנתמך על ידי איראן בחצר האחורית שלה. החות'ים אינם סניף פסיבי של טהראן, אלא ארגון עצמאי עם שאיפות לאומיות משלו שרתם את הסיוע הלוגיסטי והצבאי האיראני לצמיחתו. הניסיון הסעודי להקים קואליציה ערבית נתקל בקשיים כאשר איחוד האמירויות פרשה בשלב מוקדם והכוחות הסודאניים לא סיפקו את הסחורה על הקרקע.▶ 1:51

החות'ים הם לא פרוקסי איראני פסיבי, אלא ארגון עצמאי עם אינטרסים ושאיפות לאומיות משלו.ד״ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ▶ 2:25

פרדוקס העוצמה הצבאית והמוגבלות האסטרטגית

מה שהטריד את הציבור האמריקאי והבינלאומי היה הנזק ההומניטרי הכבד שנגרם לאזרחים בתימן עקב השימוש בחימוש אמריקאי מדויק בידי סעודיה. למרות התקציבים האדירים וההצטיידות במטוסי קרב מתקדמים, סעודיה גילתה מוגבלות מבצעית קשה בנטרול איום הטרור התימני. הכישלון הצבאי הוביל ב-2023 לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין סעודיה לאיראן בתיווך סיני.▶ 3:15

הסיבה לחוסר היכולת הסעודית להכריע את החות'ים טמונה באסימטריה המובנית של הלחימה. החות'ים אינם צריכים לכבוש את ריאד כדי לנצח, אלא רק לפגוע בנקודות תורפה אסטרטגיות כמו מתקני התפלת מים, שדות תעופה ותשתיות נפט. פגיעה נקודתית במתקנים אלו מספיקה כדי לשתק את הכלכלה הסעודית ולפגוע בביטחון המשקיעים והתיירים שהממלכה מנסה למשוך.▶ 5:40

מדינה ענקית עם תקציב אדיר וציוד מתקדם לא מצליחה לנצח ארגון גרילה בשטח הררי.משה רדמן, מנחה הפודקאסט▶ 6:10

מילכוד הנורמליזציה ומלחמת עזה

האסימטריה בלחימה מול ארגוני טרור מוכרת היטב גם במערב ובישראל. היכולת של ארגון גרילה לפגוע בתשתיות קריטיות מייצרת מאזן אימה מול מדינה ריבונית בעלת נכסים רגישים. עבור סעודיה, מלחמה ארוכה ומתישה היא התרחיש הגרוע ביותר, שכן היא מאיימת ישירות על חזון 2030 של יורש העצר מוחמד בן סלמאן לפיתוח כלכלי והסטת התלות מנפט.▶ 7:16

לפני פרוץ מלחמת 7 באוקטובר, סעודיה הייתה על סף חתימה על הסכם נורמליזציה היסטורי עם ישראל בחסות אמריקאית. ואולם, המלחמה בעזה והתמונות הקשות המגיעות ממנה הציבו את הנהגת הממלכה במילכוד ציבורי ופוליטי. אף שסעודיה עדיין מעוניינת ברווחים האסטרטגיים והביטחוניים מהסכם עם ישראל, היא אינה יכולה להתקדם פומבית ללא התחייבות ישראלית ברורה למסלול המוביל למדינה פלסטינית.▶ 8:48

הסכמי אברהם נחתמו מתוך הנחה שהסוגיה הפלסטינית נזרקה לפח ההיסטוריה, אך היא חזרה במלוא עוצמתה.ד״ר מיכל יערי, על הסכמי אברהם▶ 15:00

איחוד האמירויות כמנהיגה אזורית פראגמטית

בניגוד לסעודיה, איחוד האמירויות בהנהגת מוחמד בן זאיד (MBZ) מבססת את מעמדה כגורם המוביל והיציב ביותר במפרץ. האמירויות הובילה את הסכמי אברהם ב-2020 מתוך תפיסה אסטרטגית ששיתוף פעולה עם ישראל משרת את האינטרסים הלאומיים שלה בתחומי הטכנולוגיה, הכלכלה והביטחון. גם במהלך המלחמה הנוכחית, האמירויות הבהירה כי אינה מתכוונת לסגת מההסכמים.▶ 12:46

שיתוף הפעולה הביטחוני והאסטרטגי בין ישראל לאמירויות נמשך מזה עשרות שנים מתחת לרדאר, והניב פירות משמעותיים לשני הצדדים. האמירויות הוכיחה אומץ ציבורי ונכונות לעמוד מול ביקורת בעולם הערבי, תוך שהיא מבינה כי ישראל מהווה מרכיב חיוני במערך ההגנה האזורי נגד האיומים מטהראן ומציר ההתנגדות.▶ 14:44

איחוד האמירויות היא המדינה שהובילה את התהליך המהפכני ביותר במזרח התיכון בשנים האחרונות.ד״ר מיכל יערי, על איחוד האמירויות▶ 19:55

העוצמה הרכה והתחמון הקטרי

זירה מרכזית נוספת המשפיעה על האזור היא קטר, מדינה זעירה בעלת משאבי גז טבעי אדירים. קטר פיתחה מדיניות חוץ ייחודית ומתוחכמת המבוססת על יצירת קשרים במקביל עם כל השחקנים - מהמערב ועד לארגוני טרור קשים כמו חמאס, הטאליבן ואיראן. באמצעות רשת אל-ג'זירה והשקעות עתק, קטר קונה השפעה גלובלית חסרת תקדים.▶ 18:48

השפעתה של קטר במערב באה לידי ביטוי בתרומות של מיליארדי דולרים לאוניברסיטאות המובילות בארה״ב, הקמת מוסדות תרבות ואירוח אירועי ספורט בינלאומיים כמו המונדיאל. הגישה הקטרית מניחה כי לכל גורם יש מחיר, ובאמצעות מימון מתוחכם וטיפוח דעת קהל היא מצליחה להלבין את תמיכתה באסלאם הרדיקלי ובחמאס מבלי לשלם מחיר בינלאומי כבד.▶ 21:05

במהלך המלחמה בעזה, קטר מיצבה את עצמה כמתווכת כמעט בלעדית במשא ומתן לשחרור החטופים. ישראל נזקקה לשירותיה של דוחה, אך במקביל ספגה ביקורת חריפה על התלות שנוצרה בגורם המממן ומארח את הנהגת חמאס. יערי מדגישה כי קטר פועלת מתוך אינטרס עצמי בלבד ואינה מונעת משיקולים הומניטריים או מחיבה לאף צד.▶ 24:43

אתגרי מצרים ותורכיה במרחב האזורי

גם במצרים המצב הכלכלי והחברתי ממשיך להחמיר. הנשיא א-סיסי מתמודד עם משבר חוב חריף, עוני גדל ואיום על מקורות המים בעקבות סכר הרנסנס באתיופיה. הפגיעה בתנועת הספינות בתעלה סואץ עקב מתקפות החות'ים בבאב אל-מנדב החמירה עוד יותר את המצוקה המצרית, והפכה את קהיר לתלויה בסיוע פיננסי מסעודיה ומאיחוד האמירויות.▶ 28:18

מהעבר השני, תורכיה בהנהגת ארדואן מנסה להרחיב את השפעתה בעולם המוסלמי ולבסס מעמד של מעצמה אזורית. ארדואן נוקט קו לוחמני ונוקשה נגד ישראל, בייחוד מאז פרוץ המלחמה בעזה, כחלק מהתחרות שלו מול ההנהגה הסעודית והקטרית על הובלת המחנה הסוני.▶ 32:22

סיכום: חשיבותה של תפיסה ביטחונית ומדינית מורכבת

בסיכום השיחה, ד״ר יערי ומשה רדמן מסכימים כי מדיניות חוץ ביטחונית נבונה חייבת להשתחרר מתפיסות בינאריות פשטניות של 'אויב מול ידיד'. המזרח התיכון הוא מרחב דינמי שבו בריתות משתנות במהירות בהתאם לאינטרסים קונקרטיים. ישראל חייבת לנהל מדיניות חוץ יוזמת, מתוחכמת ופרגמטית שתדע לנצל הזדמנויות אזוריות ולחזק את השותפויות עם המדינות המתונות.▶ 36:12