מבאב אל־מנדב ועד סכר הנילוס: אפריקה היא זירת ההכרעה של ישראל

בפרק של כל הקלפים על השולחן אירח משה רדמן את שירי פיין גרוסמן, מנכ״לית המכון ליחסי ישראל־אפריקה. גרוסמן הציגה תזה שלפיה אפריקה אינה שוליים רחוקים אלא זירה שמשפיעה ישירות על ביטחון ישראל, על נתיבי הסחר העולמיים ועל הכלכלה הישראלית. לדבריה, ישראל נוטה להסתכל על היבשת בפריזמה צרה מדי, בשעה שהאירועים במזרח אפריקה ובקרן אפריקה מחייבים מדיניות סדורה.▶ 0:10

תימן ומעבר באב אל־מנדב

היא פתחה בתימן והזכירה שמדובר במלחמת אזרחים שהחלה עם האביב הערבי וקריסת משטרו של עלי עבדאללה סאלח. צפון תימן נשלט היסטורית בידי הזרם הזידי, שממנו יצאו החות׳ים, בעוד דרום תימן היה עצמאי עד איחוד ב־1990. לדבריה, המדינה הצעירה מעולם לא הייתה יציבה באמת, ואיראן נכנסה לחלל שנוצר.▶ 1:21

גרוסמן הדגישה שהחות׳ים אינם ארגון שולי: הערכות מדברות על כ־300 אלף לוחמים, בעוד לצבא הסעודי כ־250 אלף. לדבריה, החות׳ים כבשו את באב אל־מנדב, והסעודים החזירו אותו בעזרת כוחות תימניים. היא ציינה גם את התקיפות הקשות נגד סעודיה, כולל פגיעה בשדה תעופה בינלאומי עם 12 הרוגים ו־300 פצועים.▶ 2:30

300 אלף לוחמים. זה לא איזה צחוקשירי פיין גרוסמן, על כוח החות׳ים▶ 2:30

היא הסבירה שבאב אל־מנדב הוא צוואר בקבוק עולמי: בין 12 ל־15 אחוזים מהסחר העולמי עוברים דרך הים האדום ותעלת סואץ, וגם כבלים תת־ימיים לתקשורת בין אירופה למזרח התיכון. לכן, לדבריה, אין צורך שהחות׳ים ישתלטו ממש על המיצר; די באיום על אוניות כדי לשבש את הכלכלה. היא הוסיפה שהמיצר יושב על גבול סעודיה, מה שמעצים את רגישותה.▶ 3:38

נקודות חנק ומעצמות אזוריות

גרוסמן תיארה את סעודיה, איחוד האמירויות וקטר כשחקניות אזוריות־גלובליות עם קרנות ריבוניות ענקיות. לדבריה, הים האדום ותעלת סואץ הם חלק ממערכת נקודות חנק שקובעות את הסחר העולמי, ובהן גם באב אל־מנדב, הורמוז, מלקה וגיברלטר. לכן כל עימות באזור אינו רק סכסוך מקומי אלא אירוע עם השלכות על אנרגיה, דשנים ומחירים בעולם.▶ 5:24

לדבריה, ארצות הברית הפחיתה את תלותה באנרגיה מהמזרח התיכון בזכות מהפכת הפצלים, אך אינה מצליחה לצאת לחלוטין מהזירה. היא תיארה עולם רב־קוטבי שבו אין הגמון אחד, ובו טראמפ מנסה להחזיר את אמריקה לתפקיד השוטר. ירידת המעורבות האמריקאית, לטענתה, מותירה חלל שממלאות אותו מעצמות אזוריות.▶ 7:06

הוא מאמין בכל ליבו שהוא יום אחד ישחרר את ירושלים, ישחרר את פלסטיןשירי פיין גרוסמן, על אידיאולוגיית החות׳ים▶ 8:13

היא הזהירה מפני זלזול בחות׳ים. לדבריה, מדובר בכוח בעל אידיאולוגיה משיחית שמאמין באמת ובתמים בשחרור ירושלים ופלסטין, ומקבל מאיראן טילים בליסטיים וכלי טיס. החות׳ים מלוכדים יותר מהצד התימני היריב, ולכן הם מהווים איום מסוכן. עם זאת, היא הדגישה שהאיום רחוק מישראל, אך מחייב התייחסות בגלל הקשר לאיראן ולנתיבי הים.▶ 8:48

קרן אפריקה: מדינות, סכרים וסכסוכים

היא מנתה את מדינות קרן אפריקה: סומליה, אתיופיה, קניה, ג׳יבוטי, אריתריאה, סודן, דרום סודן ומצרים, וגם סומלילנד. אתיופיה, לדבריה, מונה כמעט 140 מיליון בני אדם והיא השנייה באוכלוסייתה ביבשת, אך אין לה מוצא לים. הנתון הזה, לדבריה, הוא מפתח להבנת השאיפות והסכסוכים של אדיס אבבה.▶ 10:28

גרוסמן תיארה שתי גישות מתנגשות: האמירויות מוכנות לעבוד עם מציאות פוליטית חדשה, כולל סומלילנד ודרום תימן, מתוך אינטרסים כלכליים; סעודיה ומצרים דוגלות בשימור מדינות הלאום והגבולות הקולוניאליים. לדבריה, סעודיה חוששת מפירוק בגלל מבנה השבטים, ומצרים חוששת שהכרה בפיצול תערער את הלאומיות המצרית.▶ 12:11

היא עברה לסכר ההתחייה באתיופיה ולמתח עם מצרים סביב הנילוס. הנילוס הכחול יורד מאתיופיה, והסכר ההידרואלקטרי, בגודל בניין של כ־55 קומות, נועד לייצר כמחצית החשמל של אתיופיה. מצרים, עם יותר מ־120 מיליון תושבים, חוששת משינוי זרימת המים. הסכר מומן בידי האתיופים עצמם, ללא מימון בינלאומי, והפך לסמל גאווה לאומי.▶ 13:49

אתיופיה, אריתריאה וסודן

לדבריה, אתיופיה מורכבת מ־70 עד 80 קבוצות אתניות, והמתח בין טיגראים לשלטון המרכזי הוביל למלחמת אזרחים. הסכם פרטוריה מ־2022 לא פתר את סוגיות הליבה, ולכן המלחמה עלולה לשוב. אריתריאה, שהפכה לעצמאית ב־1991, שינתה את בריתותיה ולעיתים תומכת במורדים. לדבריה, אבי אחמד מחזק את אתיופיה, אך המצרים חוששים משאיפות אימפריאליות.▶ 16:09

היא תיארה את אריתריאה כמדינה כושלת שהאינטרס המרכזי שלה הוא שרידות המשטר, ואת ג׳יבוטי כמדינת אינטרסים עם בסיסים זרים, כולל סיני ואמריקאי. בסומליה יושב הכוח הטורקי הגדול מחוץ לטורקיה, על רקע מאבק על נפט וגז. לדבריה, סודן נקרעת בין שני גנרלים שאוהבים מלחמה, ואילו האזרחים האפריקאים הם שנפגעים מכל הסכסוכים.▶ 21:42

למרות התמונה הקודרת, גרוסמן ביקשה להציג גם אופטימיות. אפריקה, לדבריה, עשירה בזהב, נפט, גז, קרקעות פוריות ויהלומים, ויש בה אוכלוסייה עצומה וצעירה. סכר ההתחייה הוא דוגמה לפרויקט לאומי שמעורר גאווה אפריקאית, והיא רואה בו ביטוי לפוטנציאל של היבשת. לדבריה, ישראל צריכה להסתכל על אפריקה גם בפריזמה של כלכלה ולא רק של סכסוכים.▶ 24:31

מה שיציל את אפריקה זה אפריקאים, וזה יבוא מבפניםשירי פיין גרוסמן, על עתיד אפריקה▶ 26:46

מסחר, תשתיות ושותפות

היא הזכירה את הבנק העולמי כמנגנון שמשקיע מיליארדים ביבשת, ואת הסכם הסחר החופשי האפריקאי כשוק עתידי של טריליוני דולרים. לדבריה, מסדרון לוביטו מחבר את אנגולה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וזמביה לרכבת שמובילה לנמל באוקיינוס האטלנטי, ויכול לשנות את מפת הסחר. היא קראה לישראל להצטרף למגמה כשותפה, לא כמי שמנצלת משאבים.▶ 27:18

אני לא רוצה סיוע, אני לא רוצה פילנתרופיה; בוא תהיה איתי שותף עסקישירי פיין גרוסמן, על יחסי ישראל־אפריקה▶ 31:16

ישראל והשוק האפריקאי

גרוסמן אמרה שאפריקה רוצה שותפות עסקית ולא תרומות. לדבריה, סקרים בינלאומיים מראים שניגריה, המדינה המאוכלסת ביבשת עם כ־230 מיליון תושבים, היא מהמדינות האוהדות ביותר את ישראל, וגם קניה ודרום אפריקה מציגות תמונה מורכבת. היא סיפרה על נהג מונית בדרום אפריקה שאמר שהוא מתפלל לירושלים, והבדילה בין עמדות המנהיגים לרחוב.▶ 32:55

סין, אמריקה, אירופה והמפרץ

לדבריה, השחקנית המשמעותית ביותר באפריקה היא סין, עם מודל של הלוואות בתמורה למשאבים ולתשתיות, ולעיתים בלי העברת ידע. ארצות הברית עברה ממודל סיוע הומניטרי למודל השקעות דרך DFC, אך קיצצה את USAID, ואינה מציגה אסטרטגיה סדורה. האיחוד האירופי, איחוד האמירויות עם נמלים בכל היבשת וטורקיה עם מודל רב־ממדי של בנייה, סחר ותעופה מעצבים את הזירה.▶ 36:52

הגירה וצפון אפריקה

גרוסמן הסבירה את פרשת סאוטה ומיליה, שתי מובלעות ספרדיות על אדמת מרוקו. לדבריה, מרוקו מאפשרת או עוצרת את זרימת המהגרים מאפריקה לאירופה, וזהו מנוף מדיני אדיר. גם טורקיה קיבלה מהאיחוד האירופי מיליארדים כדי למנוע הגירה. היא הוסיפה שהגירה הפכה לנושא מספר אחת בבחירות באירופה, ולכן מי ששולט בקצה צפון אפריקה מחזיק בכוח פוליטי ממשי.▶ 41:54

היא קשרה את המשבר לסכסוך במערב הסהרה, שבו מרוקו רואה ריבונות מלאה מול חזית הפוליסריו הנתמכת בידי אלג׳יריה. לדבריה, באזור יש פוספטים ואינטרסים כלכליים, והמתיחות מתבטאת גם ביחסי ספרד עם אלג׳יריה, יצואנית גז מרכזית. לדבריה, כל צעד של ספרד מתפרש במרוקו כאיום, והגירה משמשת לעיתים ככלי לחץ.▶ 43:42

היא הזכירה שאירופה רואה בהגירה את הנושא הפוליטי המרכזי, ושגם איטליה של ג׳ורג׳ה מלוני מחפשת מודל של פיתוח וייצוב אפריקה. בסאהל, לדבריה, פועלים ארגוני טרור עם שלוחות אל־קאעדה ודאעש שפוגעים בעיקר בנוצרים. לדבריה, ישראל יכולה להציע יכולות בפיתוח, אנרגיה מתחדשת, מים ומודיעין, אך אינה יכולה לפתור לבד את היבשת.▶ 45:27

גרוסמן אמרה שהיא מזהה התעניינות גוברת של התעשייה הישראלית באפריקה, בין היתר משום שישראל הופכת מוקצית בחלק מהעולם הערבי. היא הזהירה מפני כוחה של אל־ג׳זירה ככלי תעמולה קטרי, במיוחד באתיופיה, והדגישה שאפריקה אוהדת את ישראל יותר מכפי שמקובל לחשוב. לדבריה, יש מקום להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני.▶ 47:05

לקראת סיום קראה גרוסמן לגבש תפיסת הפעלה ישראלית חדשה לאפריקה, כזו שתשלב ממשלה, מגזר עסקי וחברה אזרחית. לדבריה, בעבר הייתה לישראל מדיניות אפריקאית תחת גולדה מאיר ובן־גוריון, אך היא כללה גם כשלים. היא הציעה לבחון את האתגרים דרך מנגנונים משותפים, סדר עדיפויות בין 55 מדינות ושותפות ארוכת טווח, ולא דרך סקפטיות בלבד.▶ 48:17