הלוחמות הפכו לשרשרת המגן של המדינה, צה"ל לא יכול להתקיים בלעדיהן

בפרק מיוחד של הפודקאסט והוודקאסט 'כל הקלפים על השולחן' בהגשת משה רדמן, התארחה העיתונאית והפרשנית המדינית-פוליטית טל שניידר, מחברת הספר 'מלחמה משלהן' שראה אור בהוצאת ידיעות ספרים. המארח פתח את השיחה בהמלצה חמה על הספר, ותאר כיצד גמע אותו ברציפות בתוך ימים אחדים. לדברי רדמן, חשיבותו של הספר טמונה בכך שהוא אינו מסתפק בסקירת סיפורי הגבורה הפרטניים של לוחמות, קצינות, שוטרות וטנקאיות שלחמו בקו הראשון ב-7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל, אלא משרטט תמונה היסטורית, חברתית ומשפטית רחבה של מעמד האישה במערכת הביטחון הישראלית.▶ 0:07

מניע אישי ומחקר היסטורי: מ-1948 ועד 7 באוקטובר

כאשר נשאלה מה דחף אותה לכתוב ספר מקיף על לוחמות בצה"ל, שיתפה שניידר במניע האישי העמוק שליווה אותה. כאימו של קצין קרבי בשירות קבע שנלחם ברצועת עזה, היא חשתה את החרדה והשתיקה הכפויה שחוו הורים רבים במהלך שנות הלחימה. היא תארה כיצד מצאה את עצמה שקועה בבית מול מסכי הטלוויזיה, עד שבאביב 2024 נתקלה בסיפור ההיסטורי של לוחמת אצ"ל שנשבתה על ידי הסורים במלחמת העצמאות וישבה כזכור שנה שלמה בשבי בדמשק. הגילוי כי ב-1948 נפלו בשבי מדינות הערב מעל מאה נשים ישראליות, והיחס הפוליטי הנוקשה שקיבלו כשחזרו, טלטל אותה והבהיר לה כי הזיכרון ההיסטורי נוטה להשמיט נשים מאירועי לחימה מכריעים.▶ 1:17

שניידר הסבירה כי החיבור בין ההיסטוריה הנשכחת לבין המציאות העכשווית, שבה בנה שירת לצד לוחמות בתותחנים, ביחידת מורן ובאיסוף קרבי, הוליד אצלה תחושת שליחות עיתונאית. היא החליטה לקחת על עצמה את המשימה לתעד את קרבות הלוחמות באופן מדויק ומתועד: מי קפצה לזירה, מה ראתה בעיניה, כיצד ירתה וכיצד התמודדה מול מחבלי החמאס. המטרה מרכזית הייתה ליצור מסמך היסטורי שימנע את מחיקת פועלן של הנשים מהנרטיב הלאומי של מלחמת 2023.▶ 2:51

התצפיתניות והסמב"ציות במוצבים ניהלו את הקרב מול מחבלים תוך דיווח ברשתות הקשר. מושג 'הפסקול של המלחמה' שייך כולו להן.טל שניידר, על גבורת התצפיתניות ב-7 באוקטובר▶ 16:05

המהפכה מלמטה: בג"ץ, פמיניזם ואחוזי הלוחמות בצה"ל

במהלך הדיון הדגישה שניידר כי פתיחת תפקידי הלחימה בפני נשים בצה"ל מעולם לא הייתה יוזמה יזומה או אקטיבית של המטה הכללי או של רמטכ"ל כלשהו. השינוי הגדול בצה"ל צמח תמיד מלמטה, דרך מאבקים אזרחיים, נחישות של נשים צעירות וסיוע מכריע של בית המשפט העליון. למרות התנגדויות עזות לאורך השנים, כיום מהוות הלוחמות כ-21% מכלל כוח הלוחמים הסדיר של צה"ל. נתון מדהים זה, שהיה קיים עוד לפני פרוץ המלחמה, מקבל משנה תוקף נוכח המחסור החמור בכוח אדם שחווה הצבא.▶ 5:10

השינוי בשילוב נשים בלחימה בצה"ל לא הגיע מפיקוד הצבא ומלמעלה, אלא תמיד צמח מלמטה דרך עתירות של נשים לבג"ץ.טל שניידר, על המאבק המשפטי לשילוב נשים▶ 5:18

רדמן ושניידר דנו בתפקיד הקריטי של מערכת המשפט העצמאית ופסיקות בג"ץ בהגנה על זכויות מיעוטים ונשים, החל מעתירת אליס מילר ועד לעתירות הנוכחיות של מועמדות לשירות בביטחון המבקשות להשתלב בסיירת מטכ"ל, ביחידת יהלום, ביחידה 669 ובשריון המתמרן. שניידר ציינה כי רוב העותרות ההיסטוריות לא זכו לממש בעצמן את השירות ביחידות שאליהן עתרו, מכיוון שההליכים המשפטיים נמשכו שנים, אך הנחישות והתעוזה שלהן פרצו את הדרך לדורות הבאים של לוחמות.▶ 6:06

בתשובה לטענות המושמעות מפי חוגים שונים, שלפיהן שילוב נשים בצה"ל נובע מ'אג'נדה פרוגרסיבית' המחלישה את הצבא, השיבה שניידר בנתונים חותכים. היא הזכירה כי ערב 7 באוקטובר סבל צה"ל ממחסור מובנה של כ-8,000 לוחמים בסדר הכוחות. אלמלא הלוחמות שהתגייסו בהמוניהן והתעקשו לשרת בקו הראשון, המערך הלוחם היה קורס. היא מתחה ביקורת חריפה על גורמים פוליטיים ורבנים חרדים וחרד"לים המטיפים נגד שירות נשים, בעוד קהילותיהם נמנעות כליל מלהתגייס ולהשתתף בנטל הביטחוני.▶ 8:21

כשאנשים שואלים למה צריך לוחמות, התשובה היא פשוטה: צה"ל היה בחסר של אלפי חיילים. בלעדיהן גבולות המדינה היו נותרים פרוצים.טל שניידר, עיתונאית ומחברת 'מלחמה משלהן'▶ 9:53

השיעור של מג"ב והתמודדות עם טיעוני הנגד

פרק נרחב בספר ובשיחה הוקדש לניתוח המודל של משמר הגבול. שניידר הסבירה כי בניגוד לצה"ל, שנקט לאורך השנים במדיניות מפותלת של פיילוטים מוגבלים, ניסויים ומכסות זהירות, מג"ב פתח את שורותיו לשילוב נשים בלחימה כבר באמצע שנות ה-90 באופן מלא ושוויוני. מפקד מג"ב דאז, ישראל סדן, יחד עם נצ"מ הדס שפירה-מדמוני, הובילו מהלך מערכתי שכלל הכשרת מפקדים גברים להתמודדות פיזית ומנטלית עם לוחמות, ללא הורדת סרגלי המאמץ המבצעיים.▶ 24:50

במשמר הגבול לא עשו פיילוטים או מכסות, אלא פתחו את השורות באופן מלא. כיום 40% מלוחמי מג"ב הן נשים שמגיעות לדרגות הבכירות.טל שניידר, על מודל השילוב במשמר הגבול▶ 26:38

כתוצאה מכך, כיום כ-40% מכלל כוח הלוחמים במג"ב הן נשים, ומסלולי הקידום הפתוחים בפניהן הביאו לצמיחת קצינות בכירות בדרגות ניצב ותת-ניצב. שניידר תארה את תפקודן המפואר של שוטרות ולוחמות מג"ב בקרבות 7 באוקטובר, בין היתר בקרב על תחנת המשטרה בשדרות, באופקים ובצומת יד מרדכי, שם לחמו כתף אל כתף לצד החיילים והשוטרים והכריעו עשרות מחבלים.▶ 29:00

שבי, סמנטיקה ועתיד השירות המשותף בצה"ל

שניידר התייחסה בדבריה גם לסוגיית המונחים והסמנטיקה שצה"ל מייצר כדי להרגיע גורמים שמרניים. היא ציינה את ההבחנה המלאכותית בין 'טנקאיות' בחיל הגנת הגבולות לבין 'שריונריות' בחטיבות המתמרנות, או בין 'חי"ר קל' ל'חי"ר חוד'. מונחים אלו, לדבריה, נועדו לשמר את היוקרה הגברית הישנה ולאפשר פשרות פוליטיות, בשעה שבפועל בשטח, הלוחמות מבצעות משימות קרביות מורכבות ומסוכנות תחת אש תופת.▶ 40:00

להלן תפקידי הלחימה המרכזיים שנותרו עדיין סגורים בפני נשים בצה"ל:▶ 44:00

• גדודי החי"ר המתמרן: גולני, גבעתי, נחל וצנחנים
• חטיבת הקומנדו: יחידות מגלן, אגוז ודובדבן
• חטיבות השריון המתמרנות (חטיבה 7, 188 ו-401)
• חיל ההנדסה הקרבית (למעט צוותים ספציפיים ביחידת יהלום)

בהמשך השיחה דחתה שניידר מכל וכל את הטיעון החוזר ונשנה בדבר הסיכון המוגבר לנשים בשבי או לפגיעה מינית. היא הבהירה כי אירועי 7 באוקטובר הוכיחו בצורה הכי כואבת וברורה שהאויב אינו מבחין בין אזרחיות, חיילות או לוחמים, וכי פריקת הנשק מנשים בבסיסים רק הפכה אותן לחסרות ישע. העצמת היכולת המבצעית ומתן נשק אישי לכל לוחמת ותצפיתנית הן שמצילות חיים. לסיכום, הביעה שניידר אופטימיות רבה לגבי הדור הצעיר של הבנות בישראל, אשר רואות בשירות הקרבי זכות וחובה טבעית ומביאות עמן תעוזה, ערכיות ומנהיגות שישנו את פני החברה הישראלית בשנים הבאות.▶ 52:17